א'צו

כמשנת"ל (ד"ה שמור את יוה"ש), הרי ההמשכה היא בבחי' מתנה בבחי' אתעדל"ע מצ"ע, ע"כ ירידתו למטה הי' דבר יום ביומו דוקא דלא יהיב ולא יוזיף מיומא לחברי' כו'. וזהו שא' בזהר פ' בשלח דהא שיתא יומין מתברכין מיומא שביעאה, ובג"כ אמר משה איש אל יותר ממנו כו', דהא בהא תלי' דלפי שהמשכתו למע' הוא בשבת דוקא משו"ז ירידתו למטה ביומין דחול הוא דבר יום ביומו דוקא כו'.

והנה הגם דהמן לא ירד בשבת מ"מ הרי נמשך בחי' העונג עליון בשבת, וכמשנת"ל (ד"ה אלה הדברים) שז"ע אכילה דשבת שהו"ע צדיק אוכל לשובע נפשו, לשובע נפשו האלקי' בבחי' עונג העליון כו' (ולמע' הוא המשכת העונג בבחי' מל' כו'), ונת"ל דאכילה דשבת הוא בחי' העונג העצמי שבא במורגש כו', וגם יש בשבת מבחי' העונג העצמי הבלתי מורגש (רק שזהו בבחי' עלי' והיינו כמו שהוא בבחי' עלי' למע' ושם הוא גילוי העונג כו' וכמשי"ת). וז"ע ג' סעודות דשבת שהן בבחי' המשכת העונג העליון כו', וגילוי העונג באכילה דשבת זהו ע"י הקדמת התפלה דשבת כו', דע"ה שזהו גילוי שבדרך מתנה וכנ"ל, מ"מ צ"ל לזה עבודה וכידוע דגם מה שנמשך בדרך מתנה מ"מ אי לאו דעבד לי' נייחא לנפשי' לא הוה יהיב לו כו', וזהו ע"י העבודה דתפלה דשבת כו', והעבודה היא למע' הרבה מתפלה דחול וגם למע' מבחי' האה"ר דרעו"ד שנת"ל (ד"ה מי מנה) שז"ע בורר אוכל מתוך אוכל והו"ע ומל ה"א את לבבך כו', וא"כ הרי בכדי שיהי' גילוי העונג העצמי שלמע' מהבירורים הרי צ"ל העבודה דתפלה ג"כ במדרי'

עליונה יותר כו' וכמשי"ת, וגם העלי' גופא שנת"ל (ד"ה שמור) שהו"ע לקשרא שביעאה בשביעאה הרי כ"ז הוא ע"י העבודה דתפלה כו'. ונמצא לפ"ז הרי יש ג' מדרי', הא' בחי' הבירורים ממש בדברים התחתונים בשני אופני הבירורים שנת"ל (ד"ה חקת התורה) בירור דאו"ח ובירור דאו"י כו', והב' הבירור דאוכל מתוך אוכל שזהו הבירורים דמדרי' האצי' כו' וכמשנת"ל (ד"ה מי מנה), והג' עלי' שלמע' מענין הבירורים לגמרי והיא העלי' בבחי' העונג העצמי כו'. וי"ל שזהו ג' בחי' רצוא שנת"ל, דהנה כללות בחי' הרצוא הוא בחי' הביטול בכדי שיוכל לקבל את האור העליון כו' וכמשנת"ל (ד"ה ויקח קרח), ויש בזה ג' מדרי' הנ"ל, הא' הוא בחי' הביטול במדרי' דבי"ע שהן בבחי' מציאות ויש ממש כו', ובפרט בעולם התחתון שהמציאות הוא תערובות הפסולת שבו כו', והרצוא והעלי' הוא ע"י הבירור ממש בהפרדת הרע ועליית הטוב כו', והוא ע"י העבודה שע"פ טו"ד כו', והב' הוא הרצוא בבחי' הכלים דאצי' שנת"ל (ד"ה נשא) שהרצוא הוא בבחי' רעו"ד שלמע' מטו"ד כו', וזהו הבירור דאוכל שאין שם שום פסולת כלל

רק הוא בחי' ביטול עליון יותר כו', והו"ע ומל ה' אלקיך את לבבך כו', והג' הרצוא בהאור שזהו בחי' העלי' והביטול שלמע' גם מבחי' רעו"ד והוא להיות גילוי בחי' עונג העצמי, והיא העלי' שלמע' מהבירורים, כי בירורים שייך רק בכלים דעליית הכלים הו"ע בירור ותיקון הכלי לקבל גילוי אור עליון (וכן המשכת האור הוא בדרך בירור כו' וכמשי"ת), אבל עליית האור הוא למע' מבחי' בירורים כו'. וכנגד זה הוא ג' המשכות בג' סעודות דשבת, דשבתא דמעלי שבתא הוא ההעלאה מבירור הניצוצות דימות החול כו', ונמשך עי"ז בחי' העונג כו', ושבתא דיומא בכלל הוא בחי' המשכה, וזהו"ע סעודת שחרית שהיא בחי' המשכה (והוא בחי' עונג העצמי הבא במורגש כו'), וסעודה ג' שהיא בבחי' העלאה וגילוי העונג הוא למע' כו' וכמשי"ת.