א'צא

והיינו מפני ששבת הוא יומא שביעאה דהששה ימים עולים בבינה, דבינה היא למע' מזמן, וכידוע דס' זמנים היא בז"א ובינה הוא למע' מהזמן כו', אמנם העלי' היא עוד למע' מע' בבחי' ג"ר דעתיק שזהו למע' מהזמן כו', ואחר השבת מתחיל הזמן דהיינו בס' ההשתל' שהוא בבחי' זמן כו'. וזהו דהמשכת המן הי' בשבת דוקא דהיינו כאשר המדות עליונות עולים בבחי' ג"ר דעתיק ה"ה מקבלים שם השפע דבחי' פנימי' עונג העליון כו', כי בעלייתם לשם גם הם אינם בבחי' מדה וגבול כו', דבכל עלי' הרי המדרי' התחתונה נעשית כמו המדרי' העליונה כו', וכמו בעליית כלים דברי' באצי' הרי נעשים אלקו' ממש, דאל"כ א"א להם להיות באצי' כו', וכמו"כ בעליות דז"א שאינו בבחי' מדה וגבול כו' (וזהו דגבי יצחק לא נא' ב"פ יצחק לפי שבעליות לא יש חילוקי מדרי' מפני שהתחתון נעשה כמו העליון כו', וכמ"ש בתו"א ד"ה אלה תולדות וכמבו' במ"א), וע"כ ביכולתם לקבל אז בחי' פנימי' עונג העליון כו'. וזהו דעיקר המשכת המן הוא דוקא בשבת כי אא"ל המשכתו משרשו ומקורו בימות החול משום דאור זה א"א שיתצמצם

שיומשך בס' השתל' כו' (והגם דגבו' דעתיק הוא שרש קו המדה כו', הרי נת"ל שזהו רק שבכחו באה המדידה והיינו שעושה דבר שחוץ לעצמו אבל בעצמו אינו בבחי' מדידה כו', והגם דגבו' דעתיק היא ג"כ בבחי' מדה רק שהיא מדה שבלתי מדידה כו', וכמו"כ הוא מדידת המן כו' וכמשנת"ל, י"ל דבכדי שתהי' המשכה זו בהשתל' זהו דוקא ע"י עליית ההשתל' שבאה בהשתל' במדידה כזו, ע"ה שהמדידה באופן כזה הוא משום תגבורת העצמי' מ"מ זהו ע"י עליית ההשתל' כו', וי"ל דלכן מ"ת הי' בשבת דוקא וכמא' הכל מודים כו', והיינו מטעם הנ"ל), כ"א בעליית המדות ביומא שביעאה ה"ה מקבלים את האור, ובשבת גופא לא הי' המשכת המן מפני שאז הוא העלי' בפנימי' ולא בבחי' המשכה למטה בס' השתל', רק כאשר המדות דז"א עולים בשבת בבחי' ג"ר דעתיק ה"ה מתמלאים בבחי' השפע דפנימי' עונג העליון כו', ואח"כ בירידת המדות בס' השתל' אחר השבת יורד המן למטה כו' (והנה גם חיצוני' השפע מקור ההמשכה הוא בשבת וכמא' הזהר פ' יתרו דכל ברכאן דלעילא ותתא ביומא שביעאה תלי' כו', דכל ההשפעות נמשכים בשבת,

וגם ידוע דחיצוני' תלוי בפנימי' ולהיות דבשבת הוא המשכת פנימי' השפע ע"כ אז דוקא נמשך גם בחי' חיצוני' השפע כו', רק שהמשכה זו נמשך גם למטה ביום השבת, משא"כ הפנימי' אינו נמשך למטה בשבת לפי שהוא בבחי' עלי' רק ההמשכה היא בהששה ימים כו').

וע"פ הנ"ל יובן מ"ש שמור את יום השבת כו', דהנה בחי' שבת במדרי' הנ"ל בחי' פנימי' עונג העליון יתבאר לקמן שזהו בבחי' מתנה שע"ז ארז"ל מתנה טובה יש לי בבית גנזי כו', ועז"א שמור את יום השבת להיות דבחי' זו אא"ל בבחי' המשכה ע"י העלאת מ"ן ובאה בבחי' מתנה מלמע', רק צריכים לשמור שלא יהי' דבר המונע ומעכב אל ההמשכה, ואז תהי' ההמשכה בדבר ממילא כו', והשמירה היא שיתרחק האדם מן הרע עד קצה האחרון אפי' בדברים שאדם דש בעקביו וכמו השמירה מדבר שקר דדובר שקרים לא יכון נגד עיני כו', וחותמו של הקב"ה היא אמת כו', גם ענין דובר שקרים הוא כמארז"ל כשתגיעו לאבני שיש טהור א"ת מים מים שנא' דובר שקרים לא יכון כו', והיינו שלא