א'פט

שהספי' הן עשר כו', אלא שהיכל קדה"ק שהוא היכל הז' ה"ה כולל כל הג"ר כו'. וכמו"כ מה ששבת נק' יום השביעי היינו דבחי' בינה כוללת כל הג"ר דחו"ב ה"ה תרדל"מ, וגם התגלות עתיק הוא בבינה כו', ובפרט בחי' פנימי' בינה הרי פנימי' בינה הוא פנימי' עתיק כמו פנימי' אבא כו'. וז"ש ג"פ ביום השביעי בפ' ויכולו דכתי' ויכל אלקים ביום השביעי, וישבות ביום השביעי, ויברך אלקים את יום השביעי, נגד ג' בחי' כח"ב הכלולים בבינה המאירים ומתגלים ביומא שביעאה כו'.

גם י"ל דג"פ ביום השביעי הוא ע"ד מ"ש בזהר פקודי דר"ס סע"ב בהיכל השביעי שהוא היכל קד"ק דברי' הכא איהו רעותא דלבא לאתכוונא ולסלקי רעותא מתתא לעילא עד אין סוף ולקשרא שביעאה בשביעאה דא בדא ולבתר מעילא לתתא לאמשכא ברכאין בכולהו עלמין ממקורא דחיי כו', דהנה נת"ל דכללות ההשתל' נבחן בג' מדרי', הא' בי"ע, הב' אצי', הג' מה שלמע' מאצי', והנה בכל א' יש בחי' שביעאה והיינו בבי"ע הוא בחי' היכל קד"ק דברי' (וידוע דבהיכל ק"ק הוא התחברות האצי' עם הברי' כו', וכמ"ש בע"ח שמ"ז פ"א דנקודת המל' בוקעת המסך שבין אצי' לברי' ומתלבשת בכח"ב דברי' ועי"ז מתחבר אצי' עם הברי' כו', דהע"ס דברי' זה מה שמתנוצץ מע"ס דאצי' ע"י ההכאה בהמסך כו', וה"ז רק הארה לבד כו', אבל נקודת המל' שבוקעת המסך זהו עצמו' נקודת המל', הרי בזה הוא התחברות אצי' עם ברי' כו', וכן בכל עולם ועולם ההתחברות שלהם הוא בהיכל ק"ק של העולם כו' כן מובן בסש"ב פנ"ב. ואפשר דהיכל ק"ק דברי' זהו בחי' מרכבה דברי' וכמ"ש בע"ח שער כסה"כ פ"ה על מ"ש בזהר בא דמ"ג

ע"א שית דרגין לכורסי' וד' רגלין אית לכורסי' כו', שהד' רגלין זהו היכל הז' הנק' היכל דק"ק שבו כח"ב דברי' שבהן מתלבשת נקודת המל' ובה ג' אורות המתנוצצין מכח"ב דאצי' כו', וידוע דרגלין הן בחי' מרכבה, והן ג' אבות, ודוד רגלא רביעאה כו' (ובזהר שם משמע שזהו בחי' הכסא עצמה ולבד זה יש בחי' מרכבה כו'), דענין מרכבה הוא ביטול שמתבטל מעצמותו (לא רק ביטול שע"פ טו"ד כו') וכמו מרכבה שבטל אל הרוכב כו', וביטול זה הוא שנעשה ע"י גילוי אור עליון כו', וכמ"ש בסש"ב פכ"ג שהיד הנותנת צדקה ורגלים ההולכים לדבר מצוה ופה ולשון המדברים בתו' נעשים בחי' מרכבה כו', והוא ע"י המצוה שהיא גילוי רצה"ע עי"ז נעשה הביטול בבחי' מרכבה כו'. אח"כ ראיתי בהבי' דואני נתתי בהוספות דתו"א דהשבטים הו"ע הארת האצי' שבהיכל קד"ק דברי' וזהו בחי' מרכבתא תתאה דברי' כו', והיינו דהארת אצי' המתחבר עם הברי' ועושה הביטול דברי' שמתבטלת מעצמותה זהו בחי' מרכבה כו', וי"ל דכמו"כ כל בחי' שביעאה הוא התחברות דבחי' העליונה עם המדרי' התחתונה והיינו המשכת הארה

מהמדרי' העליונה להיות המדרי' התחתונה בבחי' העלאה וביטול כו', ועי"ז יהי' ההמשכה והגילוים כו', וזהו דשביעאה היא בחי' בינה שנק' שכינה שמשכנת וממשכת את האור דמדרי' העליונה בהמדרי' התחתונה כו'). והבחי' הב' דשביעאה זהו בחי' בינה דאצי' שכוללת ג"ר כח"ב כו'. והבחי' הג' היא למע' מאצי' שם ג"כ שייך בחי' שביעאה שהוא ג"כ בחי' בינה דעתיק הכוללת ג"ר דעתיק כו' (וי"ל שז"ע ג' שעות הראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה וידוע שהן ג"ר דעתיק וזהו שיושב ועוסק בבחי' אתעדל"ע מצ"ע כו' כמ"ש במ"א, שניות יושב ודן י"ל שזהו בחי' בינה שנק' ב"ד הגדול, ועמ"ש במ"א בענין הוא עשך