א'פד

שהוא בחי' עונג העצמי וקדושת הנה"א בתפלה דשבת, וגם בשבת נמשך נשמה יתירה כו', ע"כ באכילה דשבת הוא שביעה ועינוגא דנה"א בבחי' עצמו' עונג העליון כו'. אמנם עדיין צ"ל והלא נת"ל דשבת הוא העלי' בבחי' הפנימי' ולא בבחי' ירידה והמשכה, וזהו הטעם שלא ירד המן בשבת, ואיך הוא ענין האכילה שהוא בבחי' המשכת העונג העצמי שז"ע לשובע נפשו כו'. אך הענין בקצרה הוא כידוע דבעונג העצמי יש ב' מדרי', הא' כמו שהוא בבחי' עצמו' ממש בבחי' בלתי מורגש בעצמו כלל, והב' בחי' עונג העצמי כמו שבא במורגש כו', וכמו בשירת הים דכתי' אז ישיר משה ובנ"י וידוע דאז הוא בחי' עתיק בחי' מאז ומקדם כו', ולכן הי' משה ובנ"י בשוה ע"ה דמשה הי' בבחי' פנימי' ועצמו' החכ' בחי' מ"ה דחכ' כו' הי' שוה לבנ"י בשירה הזאת, לפי שזהו מבחי' עונג העצמי שלמע' גם ממקור החכ' כו', ומ"מ הי' בבחי' שיר ועונג מורגש כו', וכמו במ"ת שהחזירן בטל תחי' בבחי' עונג המורגש כו'. ובדוגמא כזאת יש גם עכשיו בהשגת רזין וסודות התו' בפנימי' וכרע"ק שזלגו עיניו דמעות כו' שזהו מפני שבא

במורגש כו', וז"ע טעמי תו' שבא בבחי' טעם ועונג מורגש עכ"פ כו'. אבל מדרי' הא' הנ"ל הוא בחי' עצמות התענוג הנעלם העצמי שנק' שעשועים העצמיים ממש כו', וזהו ב' העליות שיהי' בעוה"ב בחי' אהי' אשר אהי' כו' וכמ"ש מזה באורך בדרוש יו"ט של ר"ה, רס"ו, וזהו דבחי' אכילה דשבת ע"ה שזהו בחי' עונג העצמי זהו כמו שבא בבחי' עונג מורגש כו', ואמיתי' בחי' העונג דמן הוא בסעודה הג' דשבת שעז"נ היום לא כו', שאינו בא בבחי' עונג מורגש כלל כו', ועז"נ אז תתענג על הוי' בבחי' עונג העצמי ממש כו' וכמשי"ת.

וע"פ הנ"ל יובן מ"ש אלה הדברים כו', דהנה התו' בשרשה היא בבחי' שעשועים העצמי' כו', והיינו שרש התו' כמו שהוא בבחי' חכ' הקדומה כו', ושם כמו שהיא בחכ' הקדומה נא' וידבר ה' אל משה כו', והיינו שמבו' שם אופן ההמשכה מעצמות המאציל אל האצי' שז"ע וידבר הוי' וידבר הוא ל' המשכה, ה' בחי' החכ' דהוי' בחכ' כו', אל משה בחי' יסוד אבא, דבר אל בנ"י נו"ה דישראל הוא בחי' ז"א ובני ישראל הן נו"ה, לאמר מל' והוא שע"י המצוה שנאמרה בפ' ההיא תהי' ההמשכה מן המאציל אל האצי' כו', ומי הוא המספר הוא עצמו' המאציל שמספר ומגלה אופן ההמשכה מן המאציל אל האצי' כו', וכ' הרמב"ן ז"ל שמרע"ה כתב את התו' כמעתיק מספר קדמון, והיינו מכמו שהוא בבחי' חכ' הקדומה כן המשיך משה את התורה כו', וע"כ נא' בל' שלישי המדבר דהיינו בחי' עצמו' המאציל כו', ומדרי' זו היא כמו שהתו' היא למע' מהבירורים, וכמו המן שהוא בבחי' פנימי' העונג ה"ה למעלה מבירורים כמו"כ התורה כמו שהיא בבחי' שעשועים העצמי' ה"ה למע' מהבירורים כו'. אמנם ענין משנה תו' הוא

התגלות התו' בבי"ע, וזהו שנק' משנה תורה כמו משנה למלך והיינו שאינה עצמי' התורה רק כמו שהתורה באה בהתגלות בבי"ע כו', וכמ"ש בכתהאריז"ל בפי' ועל תורתך שלמדתנו, תורתך תורת האצילות שלמדתנו תורת הבריאה כו', וזהו ההפרש בין הד' ספרים למשנה תורה, דהד' ספרים הן ההמשכה במדרי' האצי' ומשנה תו' היא ההמשכה בבי"ע כו', וזהו שנכפלו העניני' שכבר נא' בהד' ספרים דכפל הענינים היינו ההמשכה וההתגלות שלהם בבי"ע כו', ולכן משנה