א'פב

חכמות הרי יש הגבלה איזה חכ' וכן בכל חכ' איזה פרט שכלי שבחכ' ההיא, ובאיזה אופן הוא השכל היינו באיזה אופן הוא משיגו, דזה משיג באופן כזה וזה משיג באופן כזה כו', וכן ההגבלה בהתפשטות שלו דעד פה תבא כו' (וכידוע דכשם שיש בשכל כח הגילוי וההתפשטות כמו"כ יש בו כח העכבה וההגבלה שלא יתפשט ביותר, והשכל האמיתי הוא דוקא כשאינו מתפשט ביותר שיש הגבלה לכל סברה ולכל שכלי ואז דוקא יודעים את השכל מהו, ועי"ז הוא דוקא אמיתית ההכרעה וההחלטה כו' וכמ"ש במ"א, ולא כמו המדות שכל מדה יכולה להיות בהתפשטות עד אין שיעור משא"כ בשכל שצ"ל בהגבלה דוקא כו', וזהו בבחי' חיצוני' החכ' כו'), והיא הנותנת מדה וקצבה לכל דבר כו' (וכמו המדות שבאים לידי הגבלה ע"י השכל דהמדה עצמה יכולה להתפשט ביותר, וכאשר היא ע"פ השכל ה"ה בהגבלה כנודע). וכן הוא בח"ס שרש ומקור החכ' דמשם הוא המדידה דכל הספי' כו', והמדידה דח"ס היא בכח בחי' גבו' דעתיק המלובש בה כו', דכל מדידה הוא מבחי' הגבו' דוקא, והרי החכ' אינו בבחי' גבו' ואדרבה בעצם מהותה היא בחי' חסד

דחח"ן מימין כו', ובחי' חסד דאריך מלובש בחכ' כו' (דחו"ג דאריך בחי' החסד מלובש בחכ' וגבו' בבינה וכמ"ש אני בינה לי גבו' כו'), וע"כ בחי' המדידה דחכ' היא בכח בחי' גבו' דעתיק והיינו מה שהחכ' היא בבחי' מדידה זהו מבחי' גבו' דעתיק כו', דלהיות שהחכ' היא בחי' או"פ וצ"ל בזה מדידה והגבלה וזהו בכח בחי' גבו' דעתיק כו' (ולפ"ז המדידה דחכ' אינה מדידה עצמי' היינו שהוא מדוד בעצם, רק שבחי' גבו' דעתיק מגביל ומודד בחי' החכ' להיות בבחי' או"פ כו', וה"ז כמשנת"ל דהאור שלהאיר העולמות הוא ג"כ מאוא"ס הבל"ג רק שזהו מה שהאוא"ס שיער בעצמו להאיר במדה וגבול כו', וכל השערה היא בחי' הגבו' כו'), גם י"ל שזהו לפי שהחכ' מודד גם הרצון כמשנת"ל (ד"ה ויקח קרח) (וכן הגבלת המדות ע"י החכ' כו'), ע"כ זהו מבחי' גבו' דעתיק (בחי' עונג שלמע' מהרצון כו'). וכ"ז הוא רק המדידה בכח בחי' גבו' דעתיק, אבל בחי' גבו' דעתיק היא למע' מבחי' מדידה והגבלה כו', והמדידה שמבחי' גבו' דעתיק עצמה היינו מה שבא מחמת תגבורת העצמות כו', המדידה היא בבחי' בלתי מדה

בעצם כו' כנ"ל, ורק בחי' החכ' שנמדד בכח גבו' דעתיק היא בחי' מדידה ממש (וכנ"ל שהחכ' בא בהתחלקות פרטים כו'), להיות שזהו רק מה שנמדד בכח הגבו' כו' (וה"ז כמו שעושה דבר שחוץ לעצמו כו'), אבל בחי' גבו' דעתיק בעצם למע' מבחי' מדידה והגבלה כו'.

והנה המן הוא מבחי' טלא דבדולחא היינו מעצמי' בחי' גבו' דעתיק (ונק' מזונא דחכמתא שהוא בבחי' מזון וחיות למקור החכ' כו') וכמשנת"ל, וזהו שהמן בא למטה בבחי' התחלקות וכמ"ש והמן כזרע גד עגול כגידא כו', וכתי' דק ככפור על הארץ וכמו הכפור שהוא בחלקים דקים (דגליד הוא שנגלד בחתיכה א' וכפור הוא בחלקים דקים מופרדים זמ"ז), וכמו הטל שהוא בחלקים דקים וקטנים כמ"ש רסיסי לילה כו', כמו"כ המן הי' בהתחלקות חלקים דקים וקטנים כו', והי' במדידה עומר לגולגולת כו', מ"מ בעצם הי' לא בבחי' מדידה כלל, והראי' שהרי לא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר כו', והיינו בדוגמת בחי' גבו' דעתיק שבא בבחי' מדידה והיא מדידה בלתי מוגבלת (וכמו מקום הארון שהי' במקום ובלי מקום כו'), כמו"כ המן הי' במדה ובלתי מדה בעצם כו', והיינו ששרשו מבחי' גבו' דעתיק המלובש בח"ס כו', וגם בבחי'