א'פא

וריבוי הענינים ביותר כו', דכאשר אור השכל אינו בתגבורת ה"ה בבחי' כללות היינו לא בריבוי פרטים וגם לא בריבוי אותי', אבל כאשר הוא בתגבורת אור השכל ה"ה בא בריבוי דבורים ובריבוי פרטים כו', ומ"מ כל זאת ההתחלקות הבאה מצד התגבורת אינו בבחי' התחלקות שהכל הוא מהות א' (לא בגדר מיוחד כו') ובכל חלק יש בו הכל כו', מפני שההתחלקות היא שהעצם מתחלק לכן כל חלק הוא הכל, וע"ד כשאתה תופס מקצת מן העצם אתה תופס בכולו כו', וגם אין להם קץ וגבול כלל כו', וכמו בגבו' גשמים או במעין המתגבר הרי הכל הוא מהות מים וכל טפה היא עצם המהות כו', ובהטפה שני' אינו מתחדש דבר על הטפה הראשונה כי כבר יש הכל בהטפה ראשונה כו', רק בגשמי' הוא שנתוסף בהכמות אבל בעצם אינו מתוסף ואינו מתחדש דבר כו', וע"ה שבא בהתחלקות טיפין הרי המשכת המעין הוא בלי קץ ואינו נפסק לעולם כו'. וכמו"כ הוא הדוגמא למע' בבחי' תגבורת העצמי' דבחי' גבו' דעתיק שבא בבחי' התחלקות א"ז בבחי' מדה והגבלה ממש דהכל הוא מהות א' וכמו אנת הוא חד ולא בחושבן דלהיות חד ה"ה בא

בהתחלקות עד אין שיעור שז"ע ולא בחושבן שאינו בבחי' מספר והיינו בחי' ספי' עד אין קץ כו', ונת"ל (ד"ה ולא יכול יוסף להתאפק) דספי' אין קץ הוא שהספי' עצמן הן בבחי' בל"ג כו', והיינו שאינם בגדר מיוחד והוא העצמי כו'. וכמו התו' שבאה במדידה בבחי' הגבלה בריבוי פרטים והכל הוא מהות העצמות ובלתי מוגבל כלל בעצם כו', וכן במצות עם היותם רצונות פרטים מ"מ כל א' מהם הוא בחי' עצמות וכולם שוין דלכן אל תהי יושב ושוקל במצותי' ש"ת כו', דמצד הרצון כולם שוים כו', והעוסק במצוה פטור מן המצוה מפני שהמצוה יש בה הכל גם המצוה האחרת ומקבל ג"כ שכר אותה המצוה כו' וכמ"ש במ"א, ומ"מ צריכים לקיים כל המצות להיותם רצונות פרטי', ועכ"פ בשעה שעוסק במצוה ויש עוד מצוה ה"ה פטור מהמצוה האחרת מפני שנכללת בהמצוה שעוסק בה כו', וכ"ז הוא המדידה שמבחי' תגבורת העצמות (וכמו מ"ת שהי' מבחי' הגבו' דוקא וכמ"ש הנני בא אליך בעב הענן והי' חשך ענן וערפל כו', וכתי' וידבר אלקים כו' שזהו תגבורת העצמות כו') שאינו בבחי' מדידה והגבלה כלל כו'. וא"כ צ"ל איך

בחי' המדידה דס' השתל' היא מבחי' גבו' דעתיק המלובש במו"ס דהמדידה דס' השתל' היא בבחי' מדידה והגבלה, והמדידה דגבו' דעתיק אינו בבחי' מדידה כו'. אמנם צריכים לו' דהמדידה דס' השתל' עיקרה היא מבחי' ח"ס עצמה, והיינו מבחי' חיצוני' דח"ס שבבחי' מקור לחכ' הגלוי' כו', דחכ' היא בבחי' הגבלה וכמו כל חכ' ושכל שבא בהתחלקות פרטים דוקא, ובד"כ בחכ' אינו שייך לומר שכל פשוט דבהכרח הוא באיזה פרט, וא"ז כמו הרצון שיכול להיות רצון פשוט שאינו באיזה פרט, וכמו בגשמי' יכול שהאדם רוצה ואינו יודע מה הוא רוצה, שלא יש שום דבר לומר שזה הוא רוצה, והוא התגלות הרצון שרוצה ואינו בא באיזה פרט כו', וכ"ש ברוחני' הרי הרצון שלמע' מטו"ד הוא רצון פשוט כו', ובתענוג הוא ביותר דעצמו' התענוג אינו באיזה פרט והוא הנק' עצם גוטקייט שאינו בדבר פרטי כו', אבל כח השכל הרי כל שכל (גם נקודת ההשכלה) בהכרח הוא באיזה פרט מה שהוא משכיל כו', וגם כל שכל בהכרח שבא בהתחלקות פרטים (היינו בהשגה) כי אא"ל תפיסת שכלי בלא פרטים כו', וכל פרט הוא מוגבל בעצם ענינו, היינו מהו השכל ובאיזה אופן הוא השכל שהרי יש כמה חכמות, וכמו בשבע