א'עט

שלמע' מאצי' שאין שם ספי' בבחי' מציאות ובבחי' התחלקות ולא בבחי' אורות וכלים כו', וכמא' אנת הוא חד ולא בחושבן כו' ולאו מכל אילין מדות כלל כו'.

אמנם ההשפעה מעצמות המאציל אל האצי' צ"ל ע"י ממוצע והוא בחי' הכתר כו', וכידוע דכ"ע הוא ממוצע בין המאציל אל הנאצלים כו' (ולעיל ד"ה אלה הדברים נת' שהממוצע הוא בחי' א"ק שזהו בכללות ובפרטי' הוא בחי' כתר כו'), וכידוע שהכתר נק' אין וכמ"ש והחכ' מאין תמצא והיינו להיותו למעלה מהנאצלים, שהרי הנאצלים יש בהם מציאות ספי' ובכתר לא יש ספי' בבחי' מציאות כו', ה"ז בבחי' אין לגבי הנאצלים וקדוש ומובדל מהם כו', אך לגבי עצמות גם בחי' הכתר הוא בחי' הארה לבד וכמא' כ"ע אע"ג דאיהו אור צח כו' אוכם הוא קדם עה"ע כו', עה"ע הוא בחי' אור הקו הנמשך מאוא"ס ב"ה, ולגבי עצמות הקו בחי' הכתר אוכם הוא כו', ובתי' אי' אוא"ס מלגאו כ"ע מלבר כו', הרי יש בזה ב' מדרי' בחי' הכתר ובחי' אוא"ס שמלגאו כו', והן הב' מדרי' שבממוצע כו'. והנה בבחי' כתר מאחר שהוא בחי' ממוצע שם הוא ג"כ בחי' קו המדה הנק' בזהר בוצינא דקרדוניתא, והיינו בחי' ח"ס בחי' חכ' שבכתר שהוא מקור חכ' דאצי', ובד"כ הוא מקור כללות האצי' שהרי חכ' הוא ראשית ההשתל' הכולל

כל האצי' כנודע, וע"כ בחי' ח"ס שהיא מקור החכ' ה"ז מקור כל האצי' כו', והוא המודד מדידת הע"ס בההתהוות שלהם בגדר מהותם ובהגבלת ההתפשטות שלהם כו', וכמו מי מדד בשעלו מים שהיא המדידה דבחי' החכ' בבחי' המציאות שלה וכמה תהי' ההתפשטות שלה כו', ושמים בזרת תכן הן המדות עליונות דשמים אש ומים כו', וכל בשליש עפר ארץ היא מדידת המל' כו', דכל הע"ס נמדדו בבחי' קו המדה דח"ס כו', וקו המדה הזאת נמשך מבחי' גבו' שהמדידה שרשה מבחי' צמצום ודין כנודע, והיינו מבחי' גבו' דעת"י המלובש במו"ס דמשם הוא שרש כל המדידות כו', והיינו בחי' טלא דבדולחא דגוונא סומקי אתחזי בי' דהיינו בחי' גבו' הנ"ל וכמשנת"ל. אמנם צ"ל מה ששרש המדידה היא מבחי' גבו' דעתיק, הלא המדידה דס' השתל' היא בבחי' הגבלה והתחלקות ממש, דכל ספי' היא בבחי' מדידה בעצם מהותה שהיא בגדר מיוחד כו', וכמו החכ' היא בגדר מיוחד וכן הבינה היא בגדר מיוחד כו', וכמו בכחות הנפש דחו"ב הן בגדרים מיוחדים דחכ' הוא שבא בבחי' נקודה לבד לא בהתפשטות והתרחבות פרטים, שכ"ה גם בחכ' בענינים

עמוקים וכאשר מאיר החכ' בריבוי, היינו בתוקף הנביעה דאור החכ' שהוא כמעין המתגבר, מ"מ הכל הוא בבחי' נקודה לבד, רק שבאים השכלות חדשות בתוקף הנביעה ובעומק הענין ביותר, אבל הכל לא בהתרחבות פרטי הענין, כי אין החכ' בא בבחי' פרטים כ"א בנקודה כללי', והאור מאיר בזה בתוקף וכידוע דבנקודת החכ' האור בזה הוא אור נעלה ואור המאיר בעצם כו', שכ"ה גם בענינים שאינם עמוקים כ"כ והחכ' היא בבחי' צמצום שאינה בנביעה רבה, דמ"מ האור הוא בבחי' אור המאיר כו'. והיינו דבנקודה יש בזה מעלה וגרעון, המעלה היא שהאור הוא אור המאיר, והגרעון הוא מה שהיא בבחי' נקודה לא בהתרחבות פרטים, כי הפרטים יש בזה מעלה שעי"ז הוא דוקא השגת ותפיסת הענין כו' כנודע, הנה כ"ז הוא כן בכל אופני החכ' שגם בריבוי הגילוי דחכ' הוא בבחי' נקודה לבד, וכן בהצמצום דכח החכמה הוא בבחי' אור המאיר כו'. וכח הבינה הוא בהתפשטות והתרחבות דוקא בריבוי פרטים, והאור אינו בבחי' אור המאיר