א'עד

הפנימי' דוקא ע"כ היא דוקא ע"י העונג שהיא בפנימי' ובנושא המושג כו', וכן כשיש לו עונג בעצם ענין ההשגה (ער האט א גישמאק אין השגה) גם טרם שמשיג כו' שזהו ג"כ בפנימי' ועצמו' ענין ההשגה כו' מזה יהי' ההשגה וההתרחבות כו', ומ"מ כ"ז הוא רק התפשטות הארת העונג כו' רק שההתפשטות בעונג היא ג"כ העצם כו'), אבל עיקר התענוג הוא בחי' החכ', והיינו בחי' עצם התענוג לא רק ההתפשטות כו', וידוע דמוחין דאבא הוא למע' מהשתל' והיינו דבחי' מוחין דאבא זהו בחי' פנימי' אבא שלמע' מבחי' מקור לבינה כו', והעונג בזה הוא בחי' עונג עצמי כו', כי גם בחכמה כמו שהיא ראשית הגילוי וכמו הברקת השכל עד"מ העונג שבזה הוא רק הארת העונג כו' וכמשנת"ל (ד"ה ויקח קרח) (רק שבבינה הוא רק התפשטות ההארה, ובחכ' עצמו' ההארה כו' כנ"ל), אבל בפנימי' החכ' נמשך מבחי' עצמות העונג כו', וכמו פנימי' אבא הוא פנימי' עתיק כו', וכמו בחי' גבו' דעתיק שמלובש בח"ס שזהו בחי' עצמות העונג כו'. וא"כ בחי' שבת ומן הם ענין א' הכל בבחי' פנימי' ועצמות העונג כו', ולפ"ז צ"ל מפני

מה לא ירד המן בשבת מאחר שהן במדרי' א' הלא הי' צ"ל עיקר המשכת המן בשבת דוקא. אך צ"ל תחלה ענין ששת ימי המעשה, דהנה ששת ימי המעשה הן ו"ק דיצי' המתחדשים מהארת ו"ק דאצי' הנק' ששת ימי בראשית כו', דהו"ק דאצי' נק' ימי בראשית (וכמשי"ת) והו"ק דיצי' נק' ימי המעשה, וכמארז"ל נער הייתי גם זקנתי שרו ש"ע אמרו, וידוע דשרו ש"ע הוא מט"ט דיצי'. והענין הוא דהנה אצי' באמת מובדל בערך מעולמות בי"ע, דהרי אצי' הוא אלקו' שגם הכלים דאצי' הן אלקו' ממש, ומכ"ש האורות דאצילות שהן הפרשת הארה מאוא"ס המאציל כו', ובי"ע הן נבראים ממש בבחי' יש כו', הרי אין ערוך ביניהם כלל כו', וע"ה שיש באצי' שרש ומקור לבי"ע כו' א"ז בבחי' מקור ממש לבי"ע, רק שהאצי' הוא כמו ממוצע בין אוא"ס לבי"ע שע"י התהוות האצי' יכול להיות התהוות בי"ע כו', דהרי האוא"ס כמו שהוא למע' מאצי' אינו בערך להיות גם בחי' מקור למקור לבי"ע מפני שהאור בעצם מהותו הוא למע' מגדר העולמות להיותו בחי' גילוי העצם לבד שהוא כמו העצם כו', והוא בחי' אור הכלול בהעצם (שג"ז מוסיף עילוי

בהאור כו', וכידוע במשל אור השמש כמו שהוא בגוף כדור השמש שהאור בעצם הוא בתוקף האור וגם אינו עולה בש' אור וזיו מצד התכללותו בעצם מאור השמש כו' כמ"ש במ"א), ואצי' הוא שהאור הוא להאיר את העולמות (לא לגלות עצמותו כו') והוא בבחי' הפרשת הארה היינו בבחי' התגלות חוץ לעצמותו כו', וע"כ הוא בערך להיות מקור למקור לעולמות בי"ע, אבל מ"מ הוא מובדל בערך מבי"ע כו'. שהרי כל ענין העולמות הוא בחי' מקום וזמן שזהו בחי' מציאות העולמות וההגבלה שלהם כו' וכמשנת"ל, ובאצי' לא יש בחי' מקום וזמן כלל, רק בחי' מעומ"ט שבאצי' ובחי' קדימה ואיחור שבהם ה"ז כדוגמת ענין המקום והזמן כו', וזהו שהוא בבחי' ממוצע היינו בחי' ירידת האוא"ס שיוכל להיות מקור למקור לבי"ע כו', ומה שנמשך מאצי' לבי"ע הוא רק הארה חיצוני' וכמו שבאה ע"י הפרסא שבין אצי' לבי"ע שהוא בחי' אור של תולדה כו', וזהו בחי' החיצוניות, ובפנימי' הוא בחי' אור הנשמה שזהו בחי' הכלים דזו"ן דאצי' שנעשים נר"ן כו', ובתוכם ג"כ מבחי' האור כו', וכבר נת"ל (ד"ה ויהי ביום השמיני) דהאור כמו שהוא בהכלים בירידתן לבי"ע הן באו"א