א'ע

ממ"ע דכאשר עושין רש"מ אז כל ההמשכות הן בדרך מלמעלמ"ט כו'), וכמ"ש ואד יעלה מן הארץ והשקה שע"י העננים העולים מקיטור הארץ ושואבים הלחלוחית שבארץ ומזה הוא הגשם כו', ובת"ז תי' נ"ב אי' ואד יעלה אתערותא צריכה מתתא לעילא ולבתר והשקה כו', והיינו שבא ע"י העלאת מ"ן דוקא כו', וכדאי' בירושלמי פ"ב דתענית ה"א ואד יעלה עלה שבר מלמטה, וכמארז"ל ע"פ יערוף כמטר לקחי שברו הבריות את ערפן מיד הגשמים יורדין כו', אבל הטל אינו תלוי בעננים כלל כי גם כאשר לא יהי' קיטור הארץ לעננים מ"מ יהי' הטל על הארץ כו', ובא מלמע' וכמ"ש מטל השמים וכתי' וברדת הטל כו' (ויש טל הארץ וטל השמים וכמ"ש במ"א), ולכן הטל לא מיעצר, וכמו שמצינו גבי אלי' שאמר אם יהי' טל ומטר כ"א ע"פ דברי ופעל על המטר ולא על הטל, והיינו מפני שמטר הוא שבא ע"י אתעדל"ת, ולכן כשלא הי' אכשיר דרא שלא הי' העלאת מ"ן נעצר המטר, אבל טל אינו תלוי באתעדל"ת כלל (וזהו שהטל יורד בלילה דוקא זמן השינה שלא יש העלאת מ"ן כו') וע"כ לא מיעצר כו'. ושרש הענין הוא דהנה שרש הגשם הוא

מבחי' ז"ת דעתיק והו"ע אור שבעת הימים, וכמ"ש רש"י בפסחים דס"ח ע"א ע"פ והי' אור הלבנה כו' יהי' שבעתים כאור שבעת הימים שבעתים הן (זפ"ז) ארבעים ותשע, וכתי' כאור שבעת הימים מ"ט כאור שבעת הימים דעכשיו נמצא עודף על אור של עכשיו שלשה מאות וארבעים ושלשה, והוא כמנין גשם כו', והיינו כמארז"ל תענית ד"ז ע"ב אין אור אלא מטר שנא' יפץ ענן אורו כו', כל אורה האמורה באליהו בן ברכאל בירידת גשמים הכתוב מדבר כו', והוא בחי' אור שבעת הימים שהן ז"ת דעתיק כו', וידוע דז"ת דעתיק הוא שמתלבשים בא"א, וע"כ ההמשכה משם הוא ע"י העלאת מ"ן דוקא כו', דכל מה שבא בבחי' התלבשות מגיע שם העלאת מ"ן, וכמו בהתלבשות הפרצופים זב"ז דז"ת דעתיק מתלבשים באריך ואריך באו"א ואו"א בזו"ן הנה הפרצוף התחתון מעורר את הפרצוף העליון כו', וע"כ גם ההמשכה הוא ע"י העלאת מ"ן דוקא דמאחר שהן בבחי' התלבשות ה"ז כמו אור וכלי שצ"ל כלי אל האור ואז מאיר האור כו', וההעלאת מ"ן זהו שנעשה בבחי' כלי הראוי כו', וכמו שנת"ל בענין הרצוא שהוא הביטול שנעשה כלי הראוי כו',

וע"כ דוקא ע"י העלאת מ"ן הוא המשכות האור כו'. אבל הטל הוא מבחי' ג"ר דעתיק והוא טלא דנטיף מעתיקא מעצמו' בחי' עתיק שאינו בא בבחי' התלבשות כלל כו', וכמא' רישא לא אתתקן דבחי' ג"ר דעתיק אינם באים בהתלבשות כו', וע"כ ההמשכה משם היא שלא ע"י העלאת מ"ן כו', ועז"נ הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל בחי' עינא פקיחא דלא נאים כו', והיינו שאין ע"ז שום העלם והסתר דלית גבינין דמכסיין כו', ונמשך בבחי' אתעדל"ע מצ"ע שלא ע"י העלאת מ"ן כו'. והנה המן הוא מבחי' טלא דעתיקא וכדאי' באד"ר דקכ"ח ע"ב, וז"ש ויקראו שמו מן כי לא ידעו מה הוא ואי' בס' ש"א להר"י גיקטלייא ז"ל סוף שער ה' אבל הכתר עליון כו' אין קורין אותו בל' אתה אלא בל' הוא כו' וסימן כו' מן הוא כו' כי המן מכתר עליון ירד כו' כי לא ידעו מה הוא אין לך בעולם שיודע מדת הכתר כו', ובעה"מ שט"ז פי"א פי' ענין כי לא ידעו לפי ששרשו מת"ת דלא אתייעדא כו', וידוע דבת"ת דעתיק מתלבש דעת דעתיק אשר רדל"א אחזי נהורא בהאי אוירא כו', וזהו לא ידעו בחי' לא ידע ולא אתייעדא כו', וזהו שהמן הוא למע'