א'סז

הבירורים בדרך מלמטלמ"ע ע"י עבודה ויגיעה, וכמ"ש בזעת אפך תאכל לחם זעה הבאה ע"י העבודה שמעמל גופו ונפשו ועי"ז הוא הבירור כו', והו"ע העבודה בזריעה וחרישה וקצירה כו', והן הל"ט מלאכות הזורע והחורש והקוצר ומעמר כו', דחרישא מרפי ארעא להיות שהארץ בתחלה קשה כאבן ואא"ל בה הזריעה והצמיחה כו', וע"כ צריכים לרפות הארץ שתהי' ראוי' לזריעה כו', וברוחני' הו"ע הכפי' בכלל שכופה את המדות טבעי' שלו כו', ובד"פ הוא ראשית העבודה שנת"ל (ד"ה זאת חקת התורה) לפרוש א"ע מתאוות גשמי' ומכל המדות רעות ע"י כח החכ' שבנפש כו', שעי"ז נעשה הריכוך בנה"ב בכלל, וכמו"כ בהדברים הגשמי' ע"י שפורש מהם מזדככים עכ"פ בכללותם שיוכלו להתברר כי נעשה עי"ז הפרדת כללות הרע כו'. וזריעה הוא להיות רקבון הגרעין בארץ כו', וברוחניות הו"ע המרירות וכובד ראש שקודם התפלה כו', והוא שמתמרמר על ריחוקו מה' ע"י מדותיו הטבעי' ועניניו החומרי' כו', והמרירות צ"ל עם חיות אלקי והיינו כאשר יתבונן עם זה בגדולת ה' וירגש בנפשו ממה שנתרחק, שהמרירות היא אז מרירות

פנימי ויש בזה חיות אלקי כו', וה"ז כמו רקבון הגרעין בארץ שנעשה עי"ז הצמיחה כו', דכאשר לא יש חיות בהמרירות ה"ז עצבות והוא רקבון שאין ממנו צמיחה, אבל כאשר המרירות היא בחיות אלקי ה"ז כמו רקבון הגרעין בארץ שיהי' מזה צמיחה כו'. והקוצר ומעמר הו"ע ואספת דגנך שזהו הביטול פנימי שמאסף את הניצוץ הטוב מן הפירוד אל היחוד כו', והיינו שהנה"ב יהי' בו הביטול לאלקות והו"ע הפרדת הרע והחומרי' והטוב שבו יהי' לאלקות בהתעוררות אה' כו', וי"ל שנכלל בזה כל אופני ביטול הנה"ב בתפלה והיא החקיקה מבחוץ בפסוד"ז והביטול והזזה שלו בברכת ק"ש עד הביטול פנימי בק"ש ואהבת כו' בכל לבבך בשני יצריך כו', וז"ש והנה אנחנו מאלמים אלומים וכמו שקושרין העמרים שמקבצים שבלים רבים ומחברים אותם באגודה א' כו', כמו"כ הו"ע הבירורים והעלאת הניצוצות כשמעלין אותם מטורי דפרודא להתכלל בבחי' מ"ן באחדות כו', וגם אלומה ל' אלם שהו"ע ביטול היש כו' וכמ"ש בתו"א ע"פ זה. ואח"כ צ"ל טחינה והו"ע לב נשבר ונדכה כו', והיינו המרירות שבתוך התפלה כו' שנת"ל (ד"ה

ויקח קרח), ולישה הוא שמדביק הקמח ע"י המים כו', ובעבודה הו"ע האה' הנמשכת כמים שבזה נדבק האדם באלקות ובתומ"צ כו'. ואפי' היא האה' כרשפי אש דעיקר הבירור דנה"ב הוא ע"י האה' כרשפי אש שזה דוקא מפרר ומפרד ממנו כל סיג ופסולת כו', ועי"ז הוא שנעשה לחם הראוי לאכילה להיות ורב תבואות בכח שור כו', שזהו היתרון הנעשה ע"י הנה"ב כו'. גם אפי' הו"ע ההתעוררות ר"ר על נפשו בברכת אה"ע כו', וכענין כי נכמרו רחמיו כו' וכמ"ש בלק"ת ד"ה כי תבאו ושבתה כו' (ושם הוא בענין התורה כו'). וכ"ז הוא הבירור ע"י עבודת האדם ביגיעה וכמ"ש וכל שיח השדה טרם יהי' כו' ואדם אין לעבוד את האדמה, ואי' במד"ר פי"ז ואדם אין להעביד את הבריות להקב"ה כאלי' וכחוני המעגל כו', דפי' להעביד את הבריות הוא העבודה מלמטלמ"ע, וכנודע דבריות הן נשמות דבי"ע וכל הנבראים הנק' בריות כמ"ש בסי' ובפה"מ, והעבודה היא מ"מ ע"י האדם שיש בו הארת ש' מ"ה, והאדם שהוא בבחי' אין ומ"ה ע"כ ביכולתו לברר כו', וזהו שדוקא נשמות ירדו למטה לברר כי להיותם בשרשם מבחי' חכ' ע"כ ביכולתם לברר כו', וכמ"ש