א'סו

עושה הביטול ביש ממש כ"א ש' ב"ן דוקא הוא שעושה הביטול בדבר יש ממש כו', דהנה ש' ב"ן הוא בחי' מל' והרי בחי' מל' הוא בחי' אור האלקי שבבחי' צמצום וירידה להוות את היש ולהתלבש בהיש להחיותו כו', וע"כ ביכולת אור זה לעשות גם ביטול היש להיות דהאין האלקי (בחי' מל' שהיא בחי' אין ולא דבר כו') נמצא בהיש יכול להיות בזה הביטול שגם הם יהיו נכללי' בהאין האלקי כו'. ויש לבאר זה כי הנה באמת מה שהיש מקבל חיות מהאין זהו דוקא ע"י הביטול של היש אל האין דאל"כ לא הי' כלי לקבל את החיות כו', וזהו דכל הנבראים בטלים לאלקות וכמו וכל קומה לפניך תשתחוה דבכללות ציור הכל בטלים אפי' אותן המרוחקים לגמרי מ"מ בכללות ציור קומה גם המה בטלים כו', שהרי הכל מקבל חיות מאלקות וא"א לקבל כ"א ע"י הביטול דוקא כו' (ועמשנת"ל ד"ה והי' כי תבוא), וכמו בגוף ונפש הרי הגוף בטל אל הנפש שנגרר ונמשך אחר החיות ועי"ז דוקא הוא חי מהנפש, שהרי אם יהי' קלקול באיזה אבר ואינו בטל אל הנפש אינו מקבל חיות ממנו כו', וכמו"כ בהיש שבטל אל האין האלקי ועי"ז הוא חי

מהאין כו', רק שהביטול הוא בהעלם כו', וממילא אם יהי' גילוי האין יותר יהי' הביטול ביותר והיינו שגם בחיצוני' יהי' בטל כו', ופי' שיהי' גילוי האין יותר היינו ג"כ בהדרגה (לא בבחי' גילוי יתירה כמו הושיט הקב"ה כו'), וכמו"כ גם הביטול של היש הוא בהדרגה כו', וכמו שיש חילוקי' במדרי' דדצח"מ שהגילוי דהאור האלקי המהווה ומחי' הוא באופן אחר במדבר כמו בדצ"ח וכן הביטול הוא באופן אחר כו' (ועמשנת"ל ד"ה וכל העם רואים), וכמו"כ כאשר מאיר האין יותר יהי' ביטול היש יותר כו'. אבל בחי' ש' מ"ה אינו עושה הביטול בבחי' היש כו', וע"ה דש' מ"ה עושה ג"כ ביטול היש, וכידוע דמה שהחכ' היא בחי' אין יש בזה ב' מדרי', הא' כמו שהוא אין בעצם, והב' כמו שהאין בא לבטל את היש כו' וכמ"ש במ"א, י"ל דכ"ז הוא בבחי' יש רוחני כו', או כאשר כבר יש תחלה הביטול דבחי' ש' ב"ן כו', ומ"ש החכ' תעוז לחכם יותר מעשרה שליטים כו' שזהו בחי' הביטול דחכ' שיש בכל הנבראים כו', הנה זהו באחת משתי פנים או שהוא בבחי' העלם בנבראים שאינו מורגש בהם הביטול, או שהוא בדרך

כפי' בפועל וכמו קדש עצמך במותר לך שכובש תאוותו כו' כמשנת"ל (ד"ה חקת התורה), שזהו אינו ביטול היש כ"א שבירת היש בכח החכ' כו' (ועמשנת"ל ד"ה עוטה אור כשלמה). אבל להיות ביטול היש ממש וגם בחיצוני' שלו זהו ע"י ש' ב"ן דוקא כו', והראי' לזה דאלי' שהי' ש' ב"ן (והי' בחי' ב"ן דמ"ה) הי' הביטול שלו בגופו ג"כ דגם בהיותו למטה הי' מובדל בביטול גופו, וכמ"ש ורוח אלקים ישאך שנמשך גופו אחר נפשו והי' טס באויר ממדינה למדינה כו', משא"כ משה הגם דכתי' בי' ונחנו מה ומ"מ לא הי' גופו בביטול כזה שיהי' טס באויר כו', וגם הי' צריך גופו להקבר בקבר ואלי' עלה בגופו השמימה כו' (רק מ' יום שהי' בהר הי' גופו כמו באלי' כו'), אע"פ שמצד נשמתו הי' בו הביטול בפנימי' הרבה יותר מאליהו כו', וגם בגופו הי' בו ביטול פנימי שהי' כלי לאלקות שעמד על עמדו בעת קבלת הנבואה כו', ומ"מ בחיצוני' גופו לא הי' בו הביטול כמו באלי' כו', אך זהו מפני שלפעול הביטול בגשמי ובבחי' יש ממש זהו ע"י ש' ב"ן דוקא, רק שהביטול אינו עדיין ביטול אמיתי להיות נכלל

באלקות, וע"כ צריך בירור שני ע"י ש' מ"ה בכדי שיהי' נכלל באלקות ממש כו', אך הבירור שני דש' מ"ה זהו דוקא לאחר שיש תחלה בירור הראשון דש' ב"ן כו'. ולפ"ז בחי' הבירור דש' מ"ה זהו רק במדרי' הרוחני' לא בגשמי ממש כו', וע"כ דוקא למע' הי' הבירור ע"י ש' מ"ה מפני שזהו הבירור במדרי' הרוחני' כו', אבל הבירור למטה צ"ל ע"י ש' ב"ן דוקא ואח"כ בירור שני דש' מ"ה כו'.

ועפ"ז י"ל דקודם חטא עה"ד הרי לא הי' העולם בהגשמה כמו שהוא עכשיו, וכמו בהמות בהררי אלף וכמו חמורו של רפב"י שהי' מאותן שקודם החטא כו', וכמו"כ בזמן ביהמ"ק הי' העולם לא בהגשמה כ"כ כו' (וכידוע דחטא עה"ד וחורבן ביהמ"ק הוא בדוגמת ענין שבה"כ דתהו כו'), וע"כ הי' יכול להיות הבירור ע"ד הבירור דש' מ"ה כו', ומ"מ א"ז כמו ש' מ"ה ממש, וכמ"ש במ"א בענין מה שבקש משה אעברה נא ואראה את הארץ שרצה לפעול בנש"י להיות בהם העבודה בדרך מלמעלמ"ט ולא פעל זאת כ"א לראות מרחוק, וע"י הראי' מרחוק פעל ביחידי סגולה שתורתם אומנתם להיות העבודה בדרך מלמעלמ"ט, ומ"מ גם אותם שתורתם אומנתם מפסיקין לק"ש שהוא בחי' העלאת מ"ן כו', וידוע דהעלאת מ"ן דק"ש הוא ג"כ ענין הבירור דשמע הוא ש' ע' דב"ן ורפ"ח בגימט' שם כו' וכמ"ש במ"א (ורשב"י ס"ל דאין מפסיקין לק"ש בירושלמי פ"ק דשבת ה"ב, לפי שתורתו אומנתו דרשב"י הי' במעלה ומדרי' עליונה שגם בהנגלה הי' מאיר בו האלקות שבההלכה כו', וכמ"ש במ"א), ור' יוחנן שהי' ג"כ תורתו אומנתו א' כגון אנו

מפסיקין גם לתפלה כו', והיינו שהי' תחלה ג"כ הבירור בדרך העלאה כו', רק שהתפלה הי' במדרי' עליונה יותר היינו בבחי' יחו"ע כו' וכמ"ש במ"א. אך אחר חטא עה"ד כתי' וישלחהו לעבוד את האדמה אשר לוקח משם והוא עבודת

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.