א'נד

הפסולת כו', וב' הבירורים אינו שייך בשבת דכל בורר אסור בשבת הן בורר פסולת כו' והן בורר אוכל כו'. והקשה דלפ"ז איך הי' מותר להקריב קרבנות בשבת וגם איך מותר אכילה בשבת שכ"ז הו"ע הבירורים כו', ונת' דבירור דשבת הוא בירור אוכל מתוך אוכל, והיינו דמה שכבר נתברר ואין בזה פסולת כלל, הנה בעליות המדרי' ה"ז צריך בירור שהו"ע הביטול בבחי' ביטול עליון יותר להיות ראוי לקבל גילוי אור העליון כו'. ונת' דוגמא לזה כמו בעליית הנשמות מגעה"ת לגעה"ע דאי' בזהר שצריכים טבילה בנה"ד כו', והוא דע"ה שהנשמה כבר נזדככה מכל חומרי' קודם עלותה לגעה"ת, דכ"ז שנמצא בה קצת חומרי' א"א שתעלה לגעה"ת שהוא בחי' אלקות כו', ונזדככה הנשמה בנה"ד התחתון כו', מ"מ בכדי שתוכל לעלות לגעה"ע שלשם יכולה לעלות הנשמה רק כשהיא בבחי' אין ומ"ה בבחי' ביטול עצמי כו', ע"כ צריכה טבילה בנה"ד שמתבטל ממציאותה בגעה"ת שהיא השגה בבחי' יש ובבחי' עונג מורגש כו', ותהי' בבחי' אין שתוכל ליהנות מזיו השכינה בגעה"ע כו'.

ולהבין מעלת געה"ע על געה"ת, הנה ידוע דעדן הוא בחי' חכ' והוא ע"ש התענוג שמאיר בחכ' וכמו בהמצאת שכל חדש שמתענג בזה כו', וכמשנת"ל (ד"ה ויקח קרח) דיש המשכת הארת התענוג בכל הע"ס שז"ע ואיהו שקיו דאילנא כו', ועיקר המשכת התענוג הוא בחכ' דכמו שראשית גילוי הקו הוא בחכ' וכמ"ש ה' קנני ראשית דרכו כו' דהיינו שבחכ' מאיר גילוי הקו כו', כמו"כ עיקר גילוי התענוג דבחי' עתיק הוא בחכ' כו' (וגם שהרי החכ' בעצם מהותה הוא תענוג וכמשנת"ל (ד"ה דרשו ה' בהמצאו) שהתענוג הוא סבת החכ' כו', וע"כ יש בה גילוי התענוג שהוא בחי' תענוג עצמי כו', וזשארז"ל על דוד שהי' מעדן עצמו בלימוד התו' כו', ע"כ נק' החכ' עדן כו'), ומ"מ עיקר התגלות התענוג הוא בבינה, דהעונג שבחכ' הוא בבחי' נקודה עצמי' והתגלות והתפשטות העונג הוא בבינה כו'. והנה ידוע שיש ב' בחי' עדן עדן עילאה ועדן תתאה, ואי' באד"ז דר"צ ע"א דעדן עילאה הוא בחי' מו"ס, וחכ' דאתפתחא לל"ב שבילין והיינו חכ' דאצי' נק' עדן תחתון לגבי עדן עליון הנ"ל, ובאד"ר דקכ"ח ע"ב אי'

דהיינו חכ' דז"א, וז"ל והאי קרומא אתפסיק מזעיר אנפין ובג"כ מוחי' אתפשט ונפיק לל"ב שבילין והה"ד ונהר יוצא מעדן, וא"כ ונהר יוצא מעדן היינו חו"ב דז"א או הנהר הוא יסוד ז"א שיוצא מעדן חו"ב דז"א, אך כמו"כ עדן העליון בחי' ח"ס אע"ג דקרומא חפי' על מו"ס מ"מ הארה מזה מאיר בבינה כו', וכן מובן ממ"ש בזהר ויצא דקנ"ח ע"א בענין תרין עלמין עדאתכ"ס ועדאת"ג שהן בינה ומל', ושם ע"ב כגוונא דא הוי' הוי' תרין עלמין נינהו כו', וידוע דש' הוי' הראשון הוא בעתיק כו', ומאיר בעלמא עילאה בינה כו'. ומב' בחי' עדן הן ב' הבחי' דג"ע שז"ע ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן כו', והיינו דגעה"ע זהו בחי' אימא עילאה שמקבלת מעדן העליון בחי' ח"ס דהתגלות עתיק בבינה כו', והוא בחי' התענוג שבעדן העליון כו', ועז"נ אז תתענג על הוי' על דוקא שהוא למע' מז"א כו', וגעה"ת היינו מל' שמקבלת מעדן התחתון בחי' חכ' דז"א ע"י הנהר שהוא יסוד ז"א כו', ונהר שמקבל געה"ע הוא בחי' יסוד אבא שמקבל ממזל השמיני שהוא בחי' שמן הטוב בחי' עתיק שבמו"ס כו', וכמשנת"ל (ד"ה הנ"ל) דשמן