א'נב

בק"ש ושמו"ע כו'. וכ"ז הוא בנה"ד התחתון שעומד בין גיהנם לגעה"ת כו', אמנם נה"ד העליון שעומד בין געה"ת לגעה"ע הוא שגם לאחר שעלו הנשמות לגעה"ת צריכים לעלות בעלי' גבוה מזו לגעה"ע כו', שזהו ע"י הטבילה שטובלים הנשמות דגעה"ת בנה"ד העליון דנגיד ונפיק מקדמוהי כו', שישכחו לגמרי על כל מה שקבלו בגעה"ת כו' (וזהו ג"כ ענין העמוד שבין כל מדרי' שבג"ע שהנשמה בהילוכה דרך העמוד מתבטלת ממדריגתה הקודמת כו', וכמו ההולך אל המלך הנה קודם בואו אל היכל המלך פנימה ורואה את המלך שמתבטל בביטול כל עצמותו כו', הרי בהילוכו בחצר החיצונה ובהיכלות החיצונים ה"ה מתבטל לגמרי ממציאותו וישותו הראשון כו', ועד"ז הו"ע העמוד כו' וכמ"ש במ"א, ונר' שהביטול דנה"ד הוא יותר בהגשמת המציאות מן העמוד כו', והוא שאחר הטבילה בנה"ד הוא העלי' בהעמוד כו'). והענין הוא דודאי גם שכבר הופשטה הנשמה מכל גסות וחומרי' בתכלית בנה"ד התחתון קודם עלותה בגעה"ת, דאל"כ לא הי' ביכולתה לקבל אור אלקי כלל בגעה"ת שמופשט מכל גשם כו' (דגם ג"ע שבארץ הוא מופשט מכל גשם

וחומרי' דהד' יסודות הגשמי' כו', דגם קרקע הגן הוא הרוחני דיסוד העפר כו' וכמ"ש במ"א), והוא רק במדרי' אלקו' מופשט מכל ישות ומציאות כו', מ"מ ההשגה האלקי' בשם היא בבחי' יש ועונג מורגש כו', וכמו בעבודה בתפלה בהתבוננות אלקי בהשגה אמיתית שמשיג הענין האלקי בטוב ובהנחה וקליטה טובה במוחו ומתענג מאד על הענין האלקי שמאיר במוחו, ומתעורר באהוי"ר אמיתי' בלבו כו', מ"מ כ"ז הוא במורגש ובבחי' יש כו', דההשגה היא בבחי' תפיסא בלבושי השגה שבאה בבחי' יש וכן העונג הוא עונג מורגש, וגם האהוי"ר היא בהתפעלות מורגשת, וע"ה שכ"ז הוא בבחי' עונג והתפעלות אלקי מ"מ ה"ז במורגש כו', וכמו"כ בהשגות הנשמות בגעה"ת והעונג ע"ה שזה עונג אלקי מ"מ הוא עונג מורגש כו', וע"כ צריך העברה וביטול דהרגשת הישות גם ברוחני' ולשכוח על כל מה שמשיג ומתפעל בהשגת אלקות בגעה"ת, כי אין ערוך כלל לגבי זיו השכינה שבגעה"ע ששם לא יוכל לבא כל בחי' יש ודבר מה במורגש כלל, רק מי שהוא בחי' אין ומה בעצם שבלתי מרגיש א"ע כלל שנק' ביטול עצמי למע' מביטול היש לאין

ע"י התפעלות בהשגה כו' וכמשי"ת, וז"ע טבילת הנשמה בנה"ד העליון בכדי להתבטל לגמרי ממציאותה בגעה"ת בתענוג האלקי במורגש להיות בבחי' ביטול במציאות בגעה"ע כו'.

וע"פ הנ"ל יובן מ"ש זאת חקת התו' כו', דהנה ידוע דענין תומ"צ הוא להיות בחי' רו"ש, דעבודת האדם הוא ברו"ש דוקא, ובכדי שיהי' בחי' רו"ש זהו ע"י תומ"צ שהוסדה על ענין רו"ש שהן בחי' חו"ג, דבתו' כתי' מימינו אש דת למו, וכן המצות הן מ"ע ומל"ת שהו"ע רצו"ש כו', וכמו"כ פרה אדומה ג"כ בחי' רו"ש דאפר פרה הוא בבחי' רצוא, והמים חיים הוא בחי' שוב כו'. אמנם הרו"ש דפרה אדומה ה"ז למע' מהרו"ש דכללות המצות, דהנה רו"ש יש בבחי' ממכ"ע ובבחי' סוכ"ע, דהרו"ש דממכ"ע הוא העבודה שע"פ טו"ד שזהו בבחי' התיישבות בכלים, והיינו שגם הרצוא אינו בבחי' יציאה לגמרי מהכלים כו', שהרי כללות האור דממכ"ע הוא ששייך אל הכלים והוא בבחי' התלבשות בכלים ע"כ גם הרצוא אינו בבחי' יציאה לגמרי והשוב הוא בבחי' התיישבות כו', אך הרו"ש