א'נ
כ"א עבודתה בכחות הטבעי' שיתברר ויתעלה עי"ז הטוב שבנה"ב כו', וכמו ר"י כולהו תנויי בנזיקין הוה שזהו לצורך הבירורים בכח התו' דע"ה שא"ז בדרך התלבשות ממש, מ"מ ה"ז בכוונה לברר בכח זה כו', ולכן הי' עיקר העסק שלו בנזיקין דוקא בשביל הבירור כו', שג"ז הוא בכלל מלאכה (והגם שאמרו במד"ר ממלאכת עולמו שבת אבל לא שבת ממלאכת הצדיקים כו', י"ל שזהו בעבודת הנשמה מצ"ע כו'). ועוד זאת שהרי השביתה היא העלי' וע"כ בחי' ירידה והמשכה אסור בשבת, דכמו"כ הוא למע' דהמשכת החכ' דבחכ' אתברירו (שזהו בדרך מלמעלמ"ט) ה"ז ירידה לגבי' ית', וכל ענין השבת הוא בחי' העליות עד רוכ"ד, וע"כ כל הבירורים שזהו ע"י המשכת וירידת האור לא יש בשבת כו'.
אמנם צ"ל לפי הנ"ל מהו"ע מעשי הקרבנות בשבת, והלא במקדש היו מקריבים קרבנות שהי' קבוע להם זמן גם בשבת, והרי כל ענין הקרבנות הו"ע הבירורים כו', וכידוע בענין אש תמיד תוקד על המזבח שזהו בחי' ה"ג דמל' שמבררים בחי' נוגה דבי"ע שזהו הקרבת הבהמה הגשמי' שנכללת באש שלמע' כו', ועמ"ש במ"א בענין בנימין זאב יטרף שהמזבח נק' זאב הטורף ע"ש ותתן טרף לביתה כו', ולפי הנ"ל איך היו מקריבים קרבנות בשבת. גם איך מותר לאכול בשבת, שהרי אכילה הו"ע הבירורים, וכמו בגשמי' המאכל מתברר באצטומכא ונעשה דם ומתברר בכבד ועולה ללב כו' וכמשנת"ל, כמו"כ הו"ע אכילה ברוחני' שהו"ע הבירור כו', ויש בזה ב' אופנים אם שהבירור הוא מלמטלמ"ע וכמו נהמא אפום חרבא ליכול כו' והו"ע בירור הפסולת מתוך האוכל כו', או שהבירור בדרך מלמעלמ"ט וכמ"ש במ"א בענין כי הוא יברך את הזבח ואחר יאכלו הקרואים כו', והוא בירור האוכל מתוך הפסולת כו' ושניהם אסורים בשבת, וא"כ איך מותר לאכול בשבת כו'. אך הענין הוא דהבירור דשבת א"ז הבירור מתוך הפסולת כ"א הוא
בירור אוכל מתוך אוכל, והיינו שהמתברר הוא ג"כ אוכל ממש שאין בו שום פסולת כלל, ומ"מ צריך בירור בכדי לעלות למדרי' עליונה יותר כו'. והענין הוא דהנה הבירורים דימות החול הן בעולמות בי"ע דשם מעורב טו"ר ויש פסולת ממש והבירור הוא להבדיל הטוב מן הרע ולהעלותו כו', והבירור הוא בשני האופנים הנ"ל אם להפריד הפסולת או להבדיל את הטוב כו' (והוא בירור דב"ן ובירור דמ"ה כו') ושניהם אסורים בשבת כו', אמנם בשבת הוא שהבירורים עולים באצי' ונכללים באלקות ממש דשם אין שום תערובות רע ח"ו כלל וכלל כו', רק להיות שבשבת הוא עליות שהן למע' מע' עד אין קץ, שגם אצי' עולה בלמע' מאצי' כנודע, וע"כ גם המדרי' דאצי' צריכים בירור בכדי לעלות למדרי' עליונה יותר, אבל א"ז בירור מהפסולת כ"א בירור האוכל גופא כו', דעם היותו אוכל ממש מ"מ צריך בירור דהיינו ביטול בכדי שיהי' כלי לגילוי אור עליון יותר כו'. ויובן זה ע"ד ר"ז צם מאה תעניתא בכדי לשכוח תלמוד בבלי, דבכדי לבא לתלמוד ירושלמי דאין תו' כתורת א"י הי' מבלבל לו ההשגה דת"ב והי' צריך לשכוח
כו', שזהו בירור האוכל גופא דהיינו ההשגה דתו' בכדי לבא להשגה עליונה יותר כו', שהי' צ"ל הביטול בהשגת תלמוד בבלי בכדי לבא אל ההשגה דתלמוד ירושלמי כו', וכ"ה בעליית הנשמות בג"ע כשעולים מגעה"ת לגעה"ע צריכים טבילה בנה"ד וכמ"ש נהר דינור מן קדמוהי נפיק כו', ובו טובלים הנשמות בעלייתם מגעה"ת לגעה"ע כו'. וצ"ל מה"ע נה"ד זה, והלא ארז"ל חגיגה די"ג סע"ב
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.