א'מח

רק הארה לבד שז"ע מלא כל הארץ כבודו כו', או דמכהא"כ זהו מה שאוא"ס נמצא למטה כמו למע' כו' וכמ"ש במ"א, השגה זו היא בבחי' השגה פנימי' כו', ובפרט ההתבוננות דק"ש שמע ובשכמל"ו ה"ז בבחי' השגה פנימי' כו', וכל שההשגה היא פנימי' יותר מאיר בזה יותר האור והגילוי והוא בבחי' קירוב יותר אל האור האלקי כו', וכל שהקירוב הוא ביותר היינו בבחי' השגה פנימי' יותר ובהרגש פנימי יותר נעשה הביטול בנה"ב יותר בהפרדת הרע, דהיינו ביטול הרצונות זרות, והחלק הטוב שבו מתקרב יותר לאלקו' כו', עד שבשמו"ע מתברר ונפרד גם דקות הרע כו', וכמשנת"ל שז"ע סלח לנו שאומרים בשמו"ע כו'. וכן היא העבודה במשך כל ימי חייו שזה כל האדם לברר ולזכך את הכחות טבעי', והיינו להפריד את הרע והחומרי' שלהם, והטוב יהי' לאלקו' כו', דאופן העבודה בזה תחלה הוא בבחי' גסות הרע והחומרי' יותר ואח"כ גם דקות הרע כו', דא"א לתקן תחלה דקות הרע, וע"ד אם יאמר טול קיסם משיניך אומרים לו טול קורה כו', דא"א להתקיים התיקון בדברים הקלים אם לא יש תחלה התיקון בענינים הגדולים

כו', וגם אינו בא כלל על דקות הרע לידע כל חלקי הפרטים בזה כו', וה"ז מוטעה מכל הצדדים והיינו שאינו בא על חלקי הדקות באמת (ובפנימי' הענין הוא שאינו נרגש אצלו באמת הרע בזה), ומה שהוא עושה בנפשו אין זה מתקיים כלל כו', כ"א שתחלה יברר ויזכך עצמו בענינים הגדולים ואח"כ הוא בא גם על חלקי הדקות ויתקן אותם, ואז הוא בקיום בנפשו כו'.

והאופן הב' הוא הבירור בדרך או"י והוא ליקח חלקי הטוב מהנה"ב ע"י הגילוי אור בנה"א כו', וכמו בהבירור מלמע' בז' מלכין דתהו שתחלה נתברר היותר טוב מה שנכלל באלקו' דאצי' והשאר נפל לברי' וה"ז בחי' פסולת לגבי אצי', ונתברר עוד בעולם הברי' והטוב נכלל בעולם הברי' והשאר נפל ליצי' כו' וכמ"ש בע"ח. וכמו"כ הוא בעבודה שע"י גילוי אור עליון דאור התו' ודביקת נפשו בתפלה שמאיר אור אלקי בנפשו האלקי', ואור נפשו האלקי' מאיר בגילוי כו', עי"ז מתברר חלקי הטוב שבנה"ב שיהיו גם הם לאלקו' כו', והיינו שגם כחותיו הטבעי' רוצים באלקו' דוקא ובזה דוקא הוא מוצא תענוג נפשי, ונותן כל כחותיו בזה, ואינו שייך כלל לעניני' החומרים כו' (וזהו במי ששייך לאופן בירור כזה, והיינו שנשמתו היא במדרי' עליונה שאינה נתפסת בגשם כ"כ שמאיר בה האור האלקי ע"י תו' ותפלה כו', דכאשר הנשמה נתפס בגשם אינו מאיר בה אור התו' ואור התפלה דההשגה וההתבוננות בתפלה אינו כדבעי, שאינו משיג בטוב ואינו מאיר בו האור כו', וכ"ש שאינו בבחי' דבקות כו', ובזה

צ"ל תחלה הבירור בדרך מלמטלמ"ע להסיר ההעלמות וההסתרים שיאיר בו אור נפשו האלקי' כו', אבל במי שנשמתו אינה נתפסת בגשם מאיר בה אור התו' והתפלה כו', ובזה יש כמה חילוקי מדרי' איך שהיא מופשטת מן הגשם, ומ"מ כאשר אינה נתפסת בגשם יכול להיות הבירור באופן הנ"ל. ואפשר שזה כשנשמתו בשרשה ומקורה היא מבחי' ש' מ"ה כו', וידוע דש' מ"ה אינו מקבל העלמות והסתרים כו', שהרי גם בנשמות דמ"ה יש כמה מדרי' ומי שהוא במדרי' גבוה אינו נתפס בגשם כלל, אך באיזה מדרי' שהוא להיות דש' מ"ה אינו מקבל העלמות והסתרים מאיר בו אור נפשו האלקי' כו', וגם נפשו הבהמית אינה חומרי כ"כ ונרגש בה האור האלקי באופן שהתיקון והבירור הוא אמיתי בלתי מוטעה ומרומה כו'). ואופן התיקון הוא להיפך מהאופן

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.