א'לז

העולמות שהוא בבחי' רו"ש, ונת' הטעם שזהו בשביל התחדשות האור ממקורו דהאור הנמשך בעולמות צריך להתחדש מפני שהוא בבחי' חלישות היינו בבחי' מיעוט האור כו', כי להיות שבא ע"י הצמצום ה"ה בבחי' ריחוק ממקורו משו"ז הוא בבחי' חלישות ומיעוט כו', ולכן בהמשכת האור ממדרי' למדרי' הנה במדרי' התחתונות האור הוא בבחי' מיעוט וזהו מפני שכללות האור הוא בבחי' חלישות ומיעוט כו', וע"כ צריך להתחדשות ועז"נ ובטובו מחדש בחי' האור כי טוב בחי' אור הגנוז שזהו אוא"ס שלמע' מהשתל' שעי"ז מתחדש האור דס' השתל'. וענין ההתחדשות נת' שזהו בחי' הכח והעוז בהאור להיות בגילוי גם למטה, דהאור מצ"ע הרי יש בו חילוקי מדרי' ובמדרי' תחתונות הוא בבחי' מיעוט לגמרי, והתחדשות הכח שיהי' גם למטה בעשי' כו'.

אמנם בכדי שתהי' ההתחדשות זהו ע"י הרצוא, שע"י הרצוא בכל המדרי' הנ"ל הן בנשמות ונבראים בכלל והן בכלים ואורות כו', ה"ה מתחדשים באור וחיות חדש שזהו בחי' השוב כו', וכמו התחדשות חיות הדם הוא ע"י שהדם עולה ונתעלם בהלב שעי"ז מתחדש חיותו מהרוח חיים שבלב להיות התפשטותו בכח כו', כמו"כ ברוחני' ההמשכה בבחי' שוב זהו ע"י הרצוא תחלה כו', והטעם הוא כי האור הנמשך צריך להיות לו דבר על מה שיחול ושיהי' דבר הראוי לקבל את האור כו', וזהו שע"י הרצוא נעשה המקבל בבחי' כלי הראוי לקבל כו', דהנה האור הרי נתרחק ממקורו ובא בבחי' הגבלה בבחי' מציאות דבר כו' וכמשנת"ל, וממילא ה"ה באין ערוך לגבי האוא"ס שלמע' מהשתל' כו', וענין הרצוא הוא בחי' הביטול בהאור כו' ועי"ז מתחדש בבחי' אור חדש להיות בו תוקף ההמשכה כו' כנ"ל, וכ"ש שהוא כן בבחי' הכלים ובנבראים שצ"ל בהם הביטול שעי"ז דוקא נמשך האור לחדש אותם כו'. וביאור הענין יובן עד"מ בגשמיות הרי הדם נעשה מהמאכל שאוכל שמתברר באצטומכא שהפסולת נדחה לחוץ ומהמובחר נעשה דם שמתברר

תחלה בכבד ועולה המובחר ללב כו', והיינו שמתברר הדם ונעשה זך ונקי וגם דק בעצם מהותו להיות חומר דק שיהי' כלי לקבל את הרוח חיים שבלב כו', והוא החיות הנמשך מהמוח אל הלב כו' וכמשנת"ל (ד"ה נשא). וכמו"כ הוא ברוחני' עבודת האדם בעבודה דתפלה שהוא בירור וזיכוך הנה"ב לזככו מחומריותו ולנקות הסיגים והפסולת שבו כו', דהנה"ב הוא מקלי' נוגה שמעורב טו"ר, והטוב שבנה"ב הוא הכח המתאווה שבו שאינו רע בעצם, דגם בדברים הגשמי' שמתאווה בהם רק לקיום גופו לא למלאות תאוות נפשו א"ז רע, והוא טוב שבנוגה כמ"ש בסש"ב ח"א פ"ז, ובהכח המתאווה יכול לרצות אלקות כו', והרע הוא התאוה רעה שזהו הציור שבו הנק' יצה"ר, והיינו מה שמתאווה בזה למלאות תאות נפשו שזהו רע, ולאו דוקא בדברים האסורים שזהו רע גמור מגקה"ט, אלא אפי' בדברים המותרים מה שהוא רוצה למלאות תאות נפשו ה"ז רע כו', וזה צריכים להפריד ולדחות לגמרי, וע"ז הוא עבודת האדם להפריד הרע שבנה"ב ולנקותו מסיגים ופסולת שלא תהי' התאוה רעה, והטוב שבו יתעלה היינו שבכח המתאווה ירצה באלקות כו',

ולהיות שהכח המתאווה הוא חומר עב וגס, הנה בכדי שיהי' כלי לאור אלקי צריכים לזככו מחומריותו, וזהו ע"י העבודה וע"י שקידת העבודה, וכמשנת"ל (ד"ה במד"ס) דע"י התעסקות במושכלות מזדכך חומר המוח