א'כו

בתוכו בכחו להאיר בכל מקום והמניעה היא רק מצד המקבל שאינו כלי לקבל וכמו מפני מסך וכה"ג, ע"כ א"ז עושה שינוי בהמקור כו'. וכ"ה גם בבחי' שפע, דבשפע הרי העדר ההשפעה פועל שינוי בהמשפיע כו' וכמשנת"ל מזה בד"ה שופטים באורך, הנה זהו דוקא כאשר המניעה מצד המשפיע שמעלים אור שפעו ואינו חפץ להשפיע, אבל כאשר המניעה הוא רק מצד המקבלים היינו שאין לו מקבלים או שהמקבלים אינם כלים לאור ההשפעה שלו, א"ז שום שינוי וגרעון בהמשפיע כו', דכאשר המניעה היא מצד המשפיע ה"ז בדרך היסח הדעת שמסיח דעתו לגמרי מהשפעה, וע"כ ה"ז גורם התעלמות בעצם הכח כו', אבל כאשר המניעה היא רק מצד המקבלים א"ז בדרך היסח הדעת ואינו עושה התעלמות כו'. ונמצא דגם בשפע א"ז עושה שינוי כו', וא"כ כ"ש שהוא כן בענין האור כו', ולפ"ז צ"ל שגם בהאור אין שינוי ע"י שאינו מאיר בהבית מפני שאין המניעה מצד האור שהרי ביכולתו להאיר רק המניעה הוא מהמקבל ע"כ א"ז עושה שינוי וגרעון בהאור ג"כ כו'.

אך עדיין א"ז מספיק דמ"מ יהי' איך שיהי' הרי הכוונה אינה נשלמת (ואם כי בודאי אינו דומה אם זהו מצד המשפיע או רק מצד המקבל כנ"ל, מ"מ הכוונה אינו נשלם כו'). וע"כ צ"ל דהעיקר בזה הוא מפני שהמקור הוא מובדל בערך מהגילוי, ומה שיש בכח המאור להאיר הוא בו כח עצמי והיולי, והיינו שהאור הכלול בהמאור הוא עצמי והיולי לא בבחי' מקור לאור המאיר, וע"כ אין העדר הגילוי פועל בו שינוי מפני שאינו מקור עדיין לגילוי כו', וע"כ גם כשאין האור והזיו מתפשט ממנו אין זה עושה בו שום שינוי כי הוא בעצם מהותו כמו שהוא כו', ולפ"ז צ"ל דבהאור ע"י העדר הגילוי גם שהוא רק מצד המקבלים ה"ז שינוי בהאור שהרי ענינו הוא להאיר כו', והיינו שהוא מתעלם בעצמו עי"ז כו', אך ידוע דהעלם וגילוי א"ז שינוי כ"כ כו' וכמ"ש במ"א. והנה לפי הנ"ל צ"ל הדוגמא למע' דמה שאינו נוגע זהו בפנימי' האור להיות שזהו בחי' עצם האור שאינו בבחי' מקור אל הגילוי, ע"כ אינו נוגע שם כלל אם האור מאיר כו', אבל בחיצוני' האור והיינו בעצמותו גופא האור השייך אל העולמות

שם נוגע העדר הגילוי כו', והרי מבו' בכ"ד דכחשיכה כאורה הוא בחיצוני' האור כו', משא"כ בפנימי' האור נוגע וע"ד להתם מטי כו' וכמשנת"ל ד"ה צו את אהרן. אך הענין הוא דלבד זאת דכללות האור שלפה"צ הוא למע' מבחי' מקור עדיין כו', הנה גם לפמ"ש בכ"ד דחיצוני' האור הוא בחי' העלם של הגילוי לגבי הקו כו', והיינו שהוא בבחי' מקור אל הגילוי כו', הרי מה שאנו מדברים כאן זהו מצד הכוונה, דמצד ההשפעה והגילוי ה"ז בדרך אור לא בדרך שפע כו' שא"ז פועל שינוי כנ"ל, כ"א מה שהקשינו ע"ז הוא מצד השלמת הכוונה, והרי הכוונה פנימי' א"ז בחיצוני' האור כ"א בפנימי' ועצמי' האור כו', ולכן בבחי' חיצוני' האור כחשיכה כאורה כו', ובפנימי' שם הוא הכוונה המושרשת כו', ובחי' פנימי' האור ה"ה עצמי שלעולם הוא בבחי' עצמותו אם המקבלים המה כלים אל האור ומאיר בהם א"ל ח"ו, וכבר נת"ל שם דבפנימי' הגם שאינו נוגע ומ"מ הכוונה היא שיהי' דוקא גילוי אור ובאופן אחר אינו נשלם הכוונה כו', רק שהעדר שלמות הכוונה ח"ו א"ז עושה שינוי ח"ו להיותו אור עצמי (וכמו היולי

העצמי כנ"ל), והשינוי הוא רק בהמקבלים, וע"י שמאיר האור בגילוי בכלים נשלם הכוונה הפנימי' ומאיר בזה האור הפנימי והעצמי כו'). והדוגמא מזה יובן למע' דאור הוא