א'כה

לקבל אור הראי' ע"כ יש בו מעצם כח הראי' (וכמו עצם כח התנועה שביד קודם שמנענע וגם באיזה קלקול שא"י לנענע ומ"מ יש בו כח התנועה כו' כידוע), והאור הכלול בו הוא עדיין אור הכלול בהעצם כו', אך המסכים המכסים על חומר העין שאינם כלים אל אור הראי' ה"ה מוציאים את אור הראי' חוץ לעצם כח הראי' והאור מתעלם בהם, ועי"ז הוא הראי' בפועל כו', וכאשר נחסר מהקליפות ההן מחמת הזקנה וריבוי השמוש בהם מאיר אור הראי' ביותר, וזהו הסבה שאינו רואה מפני שמאיר האור כמו שכלול בעצם הכח שהוא בבחי' ריבוי אור שאינו בגדר להאיר וכ"ש כשמאיר עצם הכח כו', וזהו שנק' סגי נהור או מאור עינים שהאמת הוא כן והוא סבת העדר הראי' כו' (ועמשנת"ל ד"ה ויקח קרח). ונמצא מובן דמה שהוא בבחי' אור להאיר ה"ז רק האור והזיו וכמו שהוא יוצא מן העצם וכמו שמתעלם דוקא, אבל האור כמו שהוא כלול בהעצם ומכ"ש העצמי אינו בגדר להאיר כו', וכמו"כ הוא באור השמש המאיר למטה שזהו רק האור והזיו וכמו שבא דרך הנרתק כו'. וכמו"כ יובן בדוגמא למעלה דאור א"ז עצמי דא"ז בגדר אור

להאיר וגם לא האור הכלול בהעצם כ"א רק אור וזיו המתפשט ויוצא מן העצם וע"י הצמצום שמתעלם האור כו', ולכן אין האור פועל שינוי כלל בהעצם וכמ"ש אני ה' לא שניתי מפני שזהו רק הארה לבד שאינו עצמי ובאין ערוך לגבי העצם כו', וכמו באור השמש כשאינו מתפשט בבית מפני איזה מניעה ועיכוב וכמו מסך המבדיל א"ז שינוי כלל בעצם השמש כו' (ויש להבין בזה דאור השמש אינו פועל שינוי בעצם השמש אם מאיר או שאינו מאיר כו', דהרי השמש ענינו הוא להאיר וכמ"ש ויתן אותם כו' להאיר על הארץ כו', וכ"ש האור הכלול בהשמש שהוא להיות ממנו אור וזיו המאיר כו', וא"כ כשאינו מאיר הרי הי' צ"ל מזה שינוי בהשמש ולכה"פ בהאור הכלול בו כו', דכל כח שאינו פועל פעולתו הוא משתנה ומתעלם בעצם כו', והנה במשל השמש הרי האור תמיד נמשך מהשמש רק שאינו מאיר למטה מהעננים כו', אמנם ברוחני' הענין דכאשר אינו מאיר האור הוא שאינו נמשך כלל כו', וא"כ ה"ז צ"ל לכאו' שינוי בעצם הכח כו'. וצ"ל שיש בזה הפרש אם הוא פועל בדרך שפע או בדרך אור, דזה שכל כח מתעלם בעצמו ע"י העדר

הפעולה זהו כשהפעולה הוא בבחי' שפע כו', וכמו בהשפעת השכל הנה ע"י השפעת השכל אל הזולת מתוסף שכל בהמשפיע, וכמו ומתלמידי יותר מכולם שזהו לא רק במה שהתלמיד מחכים את הרב ע"י הקושיות וכה"ג, כ"א שע"י ההשפעה לבד אל התלמיד מתוסף חכמה ושכל אצל הרב כידוע, ובהעדר השפעה מתעלם השכל בעצמו כו', וזהו דוקא בפעולה שבדרך שפע שמתפעל בהפעולה, וכמו"כ מתפעל בהעדר הפעולה, אבל כאשר פועל בדרך אור שאינו מתפעל בהפעולה, כמו"כ אינו מתפעל בהעדר הפעולה כו', ולכן אור השמש שבא מהשמש בדרך אור לא בדרך שפע כנודע, ע"כ אינו פועל שינוי בהשמש כו'. וכמו"כ הוא האור למע' שבא בבחי' אור, דגם אור הקו הגם שבא דרך הצמצום מ"מ הוא בבחי' אור כו' (ולכן הגם שהוא כמו המשכת השערות שנק' מזל מ"מ הוא בבחי' ריבוי אור כו' וכמ"ש במ"א), וכ"ש האור שלפה"צ שהוא בבחי' אור כו'. ומ"מ א"ז מובן עדיין שהרי איך שיהי' הרי הכוונה אינה נשלמת, וא"כ העדר שלמות הכוונה שבהמקור ה"ז גורם שינוי כו'. וצ"ל שג"ז אינו פועל שינוי מפני שהמניעה אינו מצד המקור שהרי השמש או האור הכלול