א'כג

בהאור שרש ומקור הכלי ה"ה רוצה להשפיע בהכלי כו' וכמ"ש במ"א, ולפ"ז הרצוא שהוא המשכת האור הוא ל' רצון שרוצה להיות נמשך ולהאיר כו'. ונמצא דהרו"ש של האור הוא שהרצוא הוא בבחי' המשכה והשוב הוא בבחי' עלי' והסתלקו' כו', וה"ז להיפך מהרו"ש שבכלים כו'. אמנם זהו בהאור לגבי הכלים ובד"כ כמו שהוא בבחי' חיות להחיות כו', אבל לגבי למע' דהיינו לגבי שרשו ומקורו הוא ג"כ בבחי' רו"ש כמו בהכלים שהרצוא הוא בבחי' עלי' והסתלקות והשוב הוא בבחי' המשכה כו', וכידוע בענין למען יזמרך כבוד ולא ידום דנהו"ת קארי תדיר לנהו"ע ולא שכיך דבחי' מל' שיורדת בבי"ע להוות ולהחיות עולמות בי"ע היא תמיד בבחי' רצוא לעלות למע' כו' (ועי"ז נעשה ג"כ הרצוא בחיות המרכבה עי"ז שהיא מתהלכת בהם בבחי' רצוא כו', כמ"ש בזח"א דרכ"ט ע"ב ע"פ משכני אחריך נרוצה דכד סלקא דא כולהו סלקין אבתרה כו', כענין בתולות אחרי' רעותי' מובאות לך שהם היכלות דברי' (שהן ז' נערות הראויות לתת לה כו'), והנשמות כולם בבחי' רצוא ע"י הרצוא דבחי' מל' כו').

ועש"ז נק' בחי' המל' צמאה וכמ"ש למען ספות הרוה את הצמאה ופרש"י בסנהדרין דע"ו ע"ב הצמאה זו כנס"י שהיא צמאה ליוצרה כו', ולמע' היא בחי' מל' שהיא בבחי' צמאון לעלות למע' כו', ופי' הצמאה ה' צמאה דאות ה' הוא בחי' בהבראם בה' בראם כו', וכמא' בה' נברא העוה"ז כו', והוא כללות בחי' דבור העליון כו'. ומבשרי אחזה אלק' שאצל האדם יש שכל ומח' ודבור ובשכל אין שום אות ניכר עדיין, וכמו בהברקת השכל שאינו נרגש שם כלל מציאות אותי', וגם במחשבת שכל לעצמו אין האותי' נרגשים עדיין כו' וכמשנת"ל (ד"ה זה יתנו), וכן בעצם המדות כמו בעצם חמדת הלב אינם ניכרים אותי' כו', רק במח' שהיא חיצוני' השכל שם נראה ונתהווה בחי' אותי' במורגש לעצמו כו', ואח"כ בדבור נעשו בחי' אותי' בגשם היינו שמתלבשים בהבל הגשמי המתחלק בה' מוצאות כו', ומבטה ההבל הוא אות ה' וכמ"ש בלק"ת בד"ה וספרתם לכם דחה"ש, דכללות ההבל דאותי' הדבור הוא אות ה', דאחה"ע מן הגרון שהוא ההבל וכללות ההבל הוא אות ה'. וכמו"כ הוא למע' דבחי' שכל ומדות שלמע' שהן בחי' חו"ב

וז"א וגם בחי' המח' שהוא חיצוני' בינה ה"ז למע' עדיין מבחי' מקור לעולמות כו', רק בהבראם בה' בראם שזהו בחי' המל' בחי' דבור העליון זהו שנעשה בבחי' מקור לעולמות כו', ולכן בהג' קוין דה' מרומז ג' עולמות בי"ע בחי' בראתיו יצרתיו אף עשיתיו כו' כמ"ש בת"א ד"ה חייב אינש לבסומי בפורי' הא', לפי שזהו המקור המהווה ג' עולמות בי"ע כו', ועז"א הצמאה דאות ה' הנ"ל רוצה ומשתוקק תמיד לחזור לאין להכלל באחדות פשוטה כו'. וכמו"כ הוא בכללות האור הנמשך מא"ס ב"ה הוא בבחי' רצוא לעלות למע' כו', גם באוא"ס שלפה"צ שהי' בזה הצמצום שהאור נכלל בהמאור מבו' במ"א שזהו עליית האור שלא יהי' בפ"ע. והענין הוא דהנה מה שהי' אוא"ס ממלא כל מקום החלל זהו בחי' התפשטות האור כו' וכמא' הפדר"א עד שלא נבה"ע הי' הוא ושמו בלבד, הוא היינו בחי' עצם האור שלמע' מבחי' גילוי והוא בחי' ההעלם כו' (והיינו בחי' העלם שלמע' ממקור לגילוי כ"א בבחי' העלם בעצם כו' והוא בחי' עצם האור כו'), ושמו הוא בחי' גילוי האור בעצמותו כו', ובזה גופא יש ב' מדרי' בחי' הגילוי לעצמו והגילוי השייך אל העולמות כו', וכמשנת"ל (ד"ה וידבר אלקים) דשמו הוא ש' הוי' (והוא בחי' אצי'