א'כב

דעתו שלא הי' הוא ולא שבטו עמהם בחנוכה א"ל הקב"ה חייך שלך גדול משלהם שאתה מדליק ומטיב את הנרות. ולכאו' א"מ והלא כמה קרבנות הקריב אהרן משלו בשבעת ימי המלואים ולמה חלשה דעתו מזה שלא הי' עמהם בחנוכה כו', גם מה שא"ל שלך גדול משלהם א"מ והלא קרבנות הם ענין גדול ונעלה מאד ובפרט בחנוכת המזבח שהי' ריבוי קרבנות ומפני מה הדלקת הנרות גדול מהקרבנות כו'. ולהבין זה ילה"ק משנת"ל דיום ולילה בעבודה הו"ע רצו"ש כו', דענין רו"ש הוא בנשמות וכן במלאכים למע' בחיות המרכבה וגם בבחי' הכלים דע"ס כו', ועיקר הרו"ש הוא בהאור שז"ע והחיות רצו"ש כו'. ונת' הטעם מפני שהתהוות הכלי מן האור הוא דוקא ע"י הרו"ש של האור בחי' מטולמ"ט כו', וגם לאחר שנתהוו הכלים התחברות האור והכלי אינו יכול להיות בבחי' התיישבות ממש כ"א בדרך רו"ש דוקא כו'.

והנה לפי הנ"ל הרצו"ש של האור אינו כמו הרצו"ש שבהכלים, דהרי בהכלים וכן בנשמות ובנבראים הרי הרצוא הוא בבחי' עלי' והסתלקות והשוב הוא בבחי' התפשטות כו', ובהאור הוא להיפך שהרצוא הוא בחי' מטי דהיינו התפשטות האור, והשוב הוא בחי' ולא מטי שהוא בחי' הסתלקות האור מן הכלי כו'. ומצינו ל' רצוא בבחי' המשכה כמ"ש מגדול עוז שם הוי' בו ירוץ צדיק כו', ופי' בזהר בראשית דל"ז ע"ב דמגדול עוז היינו בחי' מל' שהיא ש' ה' שמו של ה' כו', ובפרד"ס ערך מגדל פי' הטעם שהמל' נק' מגדל כי היא ראשית לכל אשר ממנה ולמטה שהיא סוף האצי' וראש לכל הנבראים כו', וי"ל שזהו כענין אימתי הוא גדול כשהוא בעיר אלקינו, דמלכא בלא מטרוניתא לאו מלך ולאו גדול אקרי כו', וידוע דעיר אלקינו הוא בחי' מל' שנעשית מקור לבי"ע, ועי"ז דוקא ניכר גדולת ה', וכדאי' במדרש ע"פ השמים מספרים כבוד אל משל למלך כו' מאבנא דהוא מתגושש בהון אתון ידעין גבורתו כך השמים מספרים כו', וזהו מגדול עוז ש' הוי' שעי"ז הוא גדול ה' כו'. וגם י"ל מגדול שממשיך בחי' הגדולה

בז"א כו', ע"ד שאין נותנים לאדם פרנסה אלא בשביל אשתו כו', דכל גדולה היא בא"א (וכידוע בענין חג"ת וגג"ת כו'), וע"י המל' נמשך הגדולה מא"א בז"א כו'. בו ירוץ צדיק בחי' יסוד והוא התקשרות בחי' סוכ"ע בממכ"ע והו"ע יחיד חי העולמים מלך, חי העולמים בחי' יסוד מקשר ומחבר בחי' יחיד בחי' אוא"ס יחיד ומיוחד עם בחי' מל' כו', ופי' ירוץ כמ"ש לרוץ אורח דהיינו שתהי' ההמשכה גם בבחי' ה"ס אחרונות דמל', וכידוע דה"ס הראשונות דמל' תמיד מאירות מבחי' ז"א וענין מלא וחסר הוא בה"ס האחרונות כו', ואומרו ירוץ צדיק שיהי' הגילוי גם בה"ס האחרונות כו', וגם דהמשכת האורות הוא במהירות בלי שום מניעה ועיכוב כו', דבס' השתל' הרי יכול להיות עכבה, אבל כאשר הגילוי מלמע' מהשתל' אז אין שום עכבה וההמשכה היא במהירות כו'. ונמצא שייך ל' רצוא גם בבחי' המשכה מלמע' והו"ע הריצה והגילוי כו'. גם י"ל בזה רצוא ל' רצון, שהרי המשכת האור בהכלי הוא בבחי' רצון בהאור כו', וכידוע דכל השפעה אא"ל בדדך הכרח וכמשנת"ל (ד"ה וכל העם רואים) דכאשר ההשפעה היא בדרך

הכרח אז הצמצום הוא שמעלים כו', כ"א שבהאור יש בו רצון להאיר בהכלי, והיינו מפני ששרש הכלי קדום אל האור ויש בה כח עליון יותר כו', וע"כ ע"י שנרגש