א'יח

העולמות שזהו על או"ש בבחי' מקיף עליהם כו', וכמ"ש מלכותך מכ"ע דמלכותך הוא בחי' מל' דא"ס כמו שהוא למע' מבחי' צמצום ולמע' מבחי' התפשטות והתנשאות על עם כו', ומכ"ע הוא התפשטות המלוכה שזהו ע"י הצמצום שמתצמצם בעצמו להיות בבחי' מלך כו', וכמ"ש ה' מלך גאות לבש שנתלבש בצמצום גדול בבחי' גיאות דמלוכה זו להיות בבחי' מלך לעולמות המסתעפים מבחי' הקו אחה"צ כו'. וכללות ההתבוננות הזאת הוא איך שכללות שרש ומקור העולמות הוא בחי' מל' לבד, שגם בשרשו ומקורו הוא בחי' שם לבד וכ"ש כמו שהוא בבחי' התנשאות על העולמות כו' (ובאמת משנת"ל בחי' מל' דא"ס שהוא הרצון דאנא אמלוך א"ז עדיין בחי' התנשאו' עצמי כו'), וכל הגילוים בעולמות שיש ריבוי מדרי' עד אין שיעור מרוכ"ד עד סוכ"ד ה"ז רק הארה לבד מבחי' מל' וכמא' משובח ומפואר עדי עד בבחי' א"ס והכל הוא רק שמו הגדול כו'. וע"י אריכות ההתבוננות בזה יתלהב לבו ברשפי אש התשוקה והצמאון ליכלל בעצמות אוא"ס ב"ה, והיינו שלא ימצא שום רצון וחפץ ואינו מוצא שום חיות לנפשו בכל הגילוים כו', ולא מבעי

שאין לו שום חיות ועונג למטה בחיות הגשמי כו', אלא שגם בהגילוים שבעולם בהאור והחיות האלקי וגם בהאור שבעולמות העליונים כו' אין לו בזה שום חיות ועונג כלל כו', כ"א חפצו ורצונו להכלל בעצמות אוא"ס כו', וכמ"ש מי לי בשמים ועמך לא חפצתי דכל מה שעמך לא חפצתי כו', רק צמאה לך נפשי לך דוקא כו'.

ואחר הרצוא הוא בבחי' שוב וכמא' אם רץ לבך שוב לאחד או שוב למקום כו', והוא שע"י הרצוא מאיר גילוי אור בנפשו ועי"ז נשקט מבחי' הרשפי אש והצמאון כו', וז"ע והיו הדברים האלה שאחר המס"נ דה' אחד דמס"נ הוא מסירת הרצון, כי נפש הוא רצון כמו אין נפשי כו', והיינו תגבורת הרצון והתשוקה לה' אחד עד שיתפשט רצונו מכל דבר כו' כנ"ל, ואו' אח"כ והיו הדברים האלה בד"ת הכתוב מדבר שע"י התו' נמשך האור האלקי בנפשו כו', ובפרטי' בתפלה גופא הוא ההמשכה בשמו"ע שאו' ברוך אתה הוי' שהיא ההמשכה והגילוי כו', ועי"ז נשקט ונתקרר מהרצוא מפני הגילוי שמאיר כו', והעיקר הוא מפני שהגילוי אור עליון עושה ביטול בנפשו להיות בחי' היראה והשפלות היפוך בחי' האה' והרצוא כו', ואומר לנפשו מי אנכי לגשת אל הקדש פנימה לעלות במעלות ומדרי' רוממו' הא"ס כו' רק להיות למטה לקיים רצונו ית' בתומ"צ כו'. אך מה שמכבה את האה' זהו רק לפי שעה כי מיד חוזר ומתעורר באה' בבחי' רצוא כו', ואדרבה עי"ז דוקא הוא עולה בעילוי המדרי' יותר בקרבת אלקים כו', כי ע"י

הגילוי אלקו' בהשוב שנעשה עי"ז בקירוב יותר ה"ז גופא גורם בחי' הרצוא יותר כו', ובפרט שעי"ז מתעלה בהשגתו יותר ובהרגש האלקי ויבין יותר בבחי' רוממו' הא"ס ואיך שכולא קמי' כלא כו', ועי"ז יתגבר הרצוא ביותר כו', וכ"ה תמיד ברצו"ש כו'. וכמו שהוא בנשמות למטה שהן בבחי' רצו"ש כמו"כ הוא בחיות המרכבה שהן תמיד ברצו"ש וכמ"ש והחיות רצו"ש כמראה הבזק, ופרש"י כלהבת הכבשן שיוצא תמיד וממהר לחזור וליכנס כך כשמוציאות ראשן מתחת הרקיע כו' נרתעות מן השכינה שלמע' מהרקיע וממהרות להשיב את ראשן כו', ובס' מג"ד אות נו"ן כ' כי החיות אשר למטה מן הכסא משתוקקות וצמאות ורצות להשיג הכבוד העליון אשר למע' מהם כו', וע"י תשוקתם ועלייתם זו מתמלאות אור ושפע עליון, ושבות בבחי' שוב מרוב מורא ופחד כו' ומיד