א'טז
הי' רק בבחי' התפשטות לבד לא הי' בו כח ועוז כ"כ בהתפשטות שלו, כ"א דוקא ע"י הסגירה וההעלם מתחדש כחו ומתפשט בכח ועוז בכל האברים להחיותם כו'. וסבת ההסתלקות וההתפשטות שבדם הוא מהרוח חיים שבלב, וכידוע שבלב מתחבר החיות עם הדם (שזהו כללו' התחברות הנפש עם הגוף שהוא בלב דוקא כו', דמשכן הנשמה הוא במוח שבראש, ושם הוא בבחי' חיות פשוט עדיין למע' מבחי' חיות להחיות כו', והראי' שהרי הריח כמו ריח הבושם שמגיע אל המוח (דמשו"ז הוא דרך החוטם שהוא שער המוח כו' והפה הוא שער הלב כו' וכמ"ש במ"א), הרי אמרו ע"ז דבר שהנשמה נהנה ממנו ולא הגוף (ברכות דמ"ח ע"ב), והיינו שזהו בהנשמה שבמוח שלמע' עדיין מלהחיות הגוף כו', והכבד הוא הדם שזהו כמו הגוף מצ"ע בלי חיות הנפש כו', וחבור הנפש עם הגוף הוא בלב כו', ולמע' הוא בחי' בינה ליבא שבבינה הוא התחברות האורות והכלים כו', ולכן הש' דבינה הוא הוי' בניקוד אלקי', דבחכ' הוא ש' הוי' שזהו בחי' האור כמו שהוא למע' מכלים, ובז"א הן שארי השמות ש' אל בחסד אלקי' בגבו' כו', שהן בהכלים, ובבינה
הוא ג"כ ש' הוי' רק בניקוד אלקים דהיינו התחברות האור והכלי כו' כנודע, וכמו"כ בחי' המל' נק' לב כמו צור לבבי כו', וכמו לבבתיני אחותי כלה כו', דמל' היא שרש ומקור בי"ע שבאצי', והאור והחיות הוא מבחי' ז"א דאצי' דז"א רובו חסדים שהוא בחי' חיות ואור כו', דהרי מל' עיקרה גבורות שזהו כמו הדם שאין לו חיות מצ"ע כו', ועיקר החיות הוא מבחי' חסדים דז"א דאצי' כו', ובבחי' מל' הוא שמתחבר האור והחיות דאצי' עם שרש ומקור דבי"ע כו', ונמשך החיות מבחי' מל' בעולמות בי"ע כו'), דחלל הימני שבלב הוא מלא רוח חיים (שנמשך מן הנשמה שבמוח להיות בבחי' חיות להחיות כו'), וחלל השמאלי הוא מלא דם (והוא הדם שכבר נתברר ונזדכך בכבד וראוי לקבל בתוכו חיות הנפש כו', שזהו עליית הנבראים דבי"ע בבחי' רצוא שלהם בבחי' מל' ועי"ז נמשך להם חיות חדש כו' כמשי"ת), ובלב הוא שמתחברים שמתלבש החיות בהדם להחיות ע"י כל הגוף כו'. ולהיות שהחיות הוא בבחי' רצו"ש שאינו נמשך בבחי' התפשטות לבד כ"א בבחי' הסתלקות והתפשטות שעולה ויורד תמיד (וכמשי"ת סבת הדבר),
וכמו אור הנר שאינו בהפתילה בבחי' התפשטות לבד רק עולה ויורד כו', וכמו"כ הוא בנר ה' נשמת אדם שהוא תמיד בבחי' עלי' וירידה בחי' הסתלקות והתפשטות (שהוא העלם וגילוי כו'), ועש"ז נק' נשמה שהוא ל' אשום ואשאף יחד שההבל נכנס ויוצא, ולהיות שהנשמה הוא מקור כל הנשימות עש"ז נק' נשמה שהיא בבחי' רצו"ש כו', ועי"ז הוא ג"כ הרצו"ש שבהדם כו', וכמו שבהדם הרי ההתפשטות הוא דוקא ע"י ההסתלקות הקודמת (וכנ"ל שעי"ז הוא דוקא כח ועוז ההתפשטות כו'), כמו"כ ברוח חיים דנשמה שהשוב הוא דוקא ע"י הרצוא כו', דעיקר הרצו"ש הוא בהחיות ועי"ז הוא ההסתלקות וההתפשטות בהדם כו'. אך מן ההסתלקות וההתפשטות שבהדם אנו יודעים בהחיות דכשם שסבת התפשטות הדם בכח ועוז הוא ע"י ההסתלקו' דוקא שעי"ז מתחדש מהרוח חיים שבלב כו', כמו"כ סבת השוב בהחיות הוא ע"י הרצוא דוקא וכמשי"ת, ונמצא דאופן החיות הוא בבחי' רצו"ש דוקא, וע"י הרצוא הוא השוב כו'. וכמו"כ הוא בחיות אלקי דנשמה מאור האלקי שהוא ג"כ ברצו"ש וכמ"ש כל הנשמה תהלל י"ה תהלל הוא מל' בהילו נרו שהוא בחי' גילוי אור האלקי שזהו ע"י בחי' נשמה שהוא ענין רצו"ש
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.