א'יד

דוקא שתהי' כלי לקבל והיינו שתהי' בבחי' ביטול, ושיהי' עוד הביטול באופן כזה שיומשך אור שלמע' מבחי' התלבשות בכלים כו', ועי"ז הוא עיקר התיקון שע"י האור. כי הנה בהתגלות האורות והכלים ג"כ תיקון הכלים קדום לתיקון האורות (והיינו שקודם הוא תיקון הכלים ע"י האורות המתלבשים בתוכם ואח"כ הוא תיקון הכלים ע"י האור בעצם כמו שהוא למע' מהתלבשות כו'), דתיקון הכלים הו"ע ההתכללות הנ"ל דחו"ג כו', ותיקון האורות הוא להיות ההתכללות מבלי אשר ימצא ראש וסוף כו', דהתכללות הא' הוא שסובלים זא"ז, והתכללות הב' הוא שמקבלים זמ"ז ומשלימים זא"ז כו' וכמשנת"ל באורך, וזהו תיקון האורות היינו התיקון מבחי' האור שלמע' מהכלים כו', וכמ"ש בהבי' דוהניף שזהו מבחי' עקודים והוא בחי' אנת הוא שלימותא דכולהו כו', וזהו ע"י ההתכללות תחלה בהכלים בהתכללות הא' שזהו מבחי' האור המתלבש בכלים כו', ועי"ז הוא ההתכללות מעצמות האור שלמע' מהכלים כו' וכמ"ש בהבי' דהחלצו. וזהו שכל העבודה למטה הוא בבירור ותיקון הישות דוקא שהו"ע תיקון הכלים, וכמ"ש כי לי בנ"י

עבדים דענין העבודה הוא בבירור וזיכוך הישות דוקא, והוא הבירור דנה"ב כו', והבירור הוא ע"י כחות דנה"א שבבחי' התלבשות בנה"ב וכמשנת"ל בכ"ד, ועי"ז נמשך אור שלמע' מבחי' התלבשות כו', וכמו בעבודה דשבת שהיא עבודת הנשמה מצ"ע להתענג על ה' כו', והוא שכר עבודתה בששת ימי החול כו', והעבודה דשבת הוא שגם הכחות הטבעי' מתעלים באור וגילוי זה כו', וכמו באכילה דשבת שהתענוג הגשמי הוא תענוג אלקי כו', דהתענוג דתפלה הוא עונג הנשמה עצמה ותענוג דסעודת שבת הוא עונג הנשמה והגוף כו', והכל הוא עונג אלקי כו', וכ"ה למעלה דבשבת הכלים דברי' עולים באצי' ומאיר בהם אור האצי' שז"ע ביום השביעי נתעלה וישב על כסא קדשו כו' וכמ"ש במ"א כו', והרי נת"ל (ד"ה אדם כי יהי') ריחוק הערך דאצי' מבי"ע כו', ובשבת מאיר אור האצי' בכלים דבי"ע כו', והוא ע"י העבודה דימי החול בבירור וזיכוך הכלים שעי"ז מאיר בהם אור עצמי שלמע' הרבה מערך האור המתלבש כו'. וזהו ויהי ערב ויהי בקר דברישא חשוכא והדר נהורא בחי' אור וכלי שהכלי קדמה במח' כו', והכוונה הוא שיהי'

גילוי האור רק שיהי' בבחי' כלי כו' (וזהו ג"כ מה שהשלמות הוא דוקא בהתחברות האור והכלים שהרי כלי בלא אור ודאי היא חסרה מאור וגילוי כו', אך גם האור בלי כלי ה"ה ג"כ חסר השלמות דמאחר שהכלי קדמה במח' ובשבילה הוא הגילוי הרי כוונת הכלי כלול הוא בהגילוי וא"כ בלא כלי לא נשלמה הכוונה כו', ובפרט שבלא כלי אינו נמשך האור א"כ ה"ה חסר את האור המתפשט בהכלי כו', וע"ה שזהו חיצוני' האור כו' מ"מ ה"ה חסר אור וזיו הזה כו', רק בקישור וחבור דאורות וכלים יחד בזה הוא דוקא השלמות כו', דבזה שהאור מחדש תמיד את הגילוי בהכלים שהוא אור וחיות הכלים זהו דוקא שלימות האור כו', ושלמות הכלי הוא האור כו', וע"כ בהתחברם יחד עי"ז הוא דוקא השלמות כו'), ופנימי' הכוונה הוא שיהי' גילוי אור שלמע' מהכלי וג"ז יאיר בהכלי כו', והיינו ע"י זיכוך הכלי שמאיר בחי' האור שלמע' בעצם מהכלי' שיאיר ג"ז בכלים כו'.

וזהו שארז"ל על שלשה דברים העולם עומד על התו' ועל עבודה כו', דעבודה הוא עבודת הקרבנות שהוא הקרבת הבהמה ע"ג המזבח שנכללת באש