א'ט

התגלות הפועל לפעול כו' (רק בחי' נקודת הרשימו הוא שנתגלה ע"י הצמצום והוא בחי' כח הגבול שבא"ס כו'), אלא הכוונה ג"כ על בחי' אור המצומצם הנמשך ע"י הצמצום כו', ומש"א שיתף עמו מדה"ר היינו להיות גילוי אור יותר ע"י העבודה בזיכוך הצמצום כו', והו"ע ביום עשות הוי' אלקי' שיאיר גילוי ש' הוי' בש' אלקי' כו'.

ועפ"ז יובן מ"ש וכל העם רואים את הקולות כו' וירא העם וינועו שזהו כענין ההעדר קודם להוי', דהנה הכוונה במ"ת הוא שיהי' גילוי אלקות בנש"י גילוי אור עצמי כו', ועיקר ענין שתוף עמו מדה"ר היא במ"ת וכמא' אוריין תליתאי בירחא תליתאה לעם תליתאה כו', והוא בחי' קו אמצעי דמעלת קו אמצעי הוא שמראשית המשכתו עד סוף סיומו הוא בשוה כו' כנודע, ולכן הי' שעבוד מצרים קודם מ"ת דבכדי שיהי' גילוי דמ"ת דאז נעשו נש"י כמו הוי' חדשה, וכידוע ההפרש בין ההמשכה דמע"ב וההמשכה דמ"ת כו', הי' צ"ל תחלה שעבוד מצרים שהוא ההעדר שקודם להוי' כו', וכן גלות האחרון הוא הקדמה גילוי טעמי תו' שיתגלה לעתיד כו'. וזהו ג"כ ענין החרדה ע"י הקולות וברקים כמ"ש בתו"א בהבי' דזכור ושמור שהוא לעשות בהם ביטול היש כו', שכ"ז הו"ע ההעדר קודם לההוי' כו'. וזהו וכל העם רואים את הקולות כו' וירא העם וינועו שהי' בכוונה להחרידם בבחי' ביטול היש בכדי להיות גילוי אור העצמי במ"ת כו'.