א'ח

לו מזה עד שמואס בחייו ממש ונשבר לבו ורוחו בקרבו כו', ואז דוקא יאיר לו אור ה' ויבא על הענין ואדרבה בריבוי גילוי אור ביותר כו'. וכ"ה בעבודה בתפלה שאא"ל השגה והתבוננות טובה להשיג הענין האלקי בטוב ובפרט שיונח אצלו הענין ויוקלט במוחו ולבו ולהתפעל באהוי"ר כ"א בהקדם תחלה השפלות ומרירות הנק' כובד ראש כו', וכמא' אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש כו', וכידוע דהתחלת עבודת היום הוא מתיקון חצות שהוא המרירות העצומה על הריחוק ועל גלות השכינה וגלות נפשו בריבוי ההעלמות והסתרים כו' ועי"ז דוקא עבודת היום עבודה אמיתי' כו', דהעבודה בתפלה צ"ל בשמחה דוקא כמ"ש עבדו את ה' בשמחה כו', והשמחה היא מן הגילוי בההתבוננות האלקי שהאור האלקי מאיר נפשו כו', וגם שמחה גורם גילוי להיות שהשמחה היא פתיחת הנפש ע"כ היא גורם את הגילוי כו', וכ"ז הוא דוקא כאשר בתחלה הוא המרירות והשפלות אז היא העבודה בשמחה אמיתי' שמחו צדיקים בה' כו', והא בהא תלי' לפ"ע דוקא דכל מה שלבו נשבר ונדכה בשפלות וכובד ראש בהכנעת הלב ובושה גדולה מאשר נתרחק

מאור פני מלך בח"נ וכה"ג, כך לפ"ע יאיר האור האלקי באור וחיות בנשמתו בהשגה האלקי' ובהתפעלות האה' כו', והוא ג"כ ענין יום ולילה וכמו בלילה שמסתלק אור השמש כך ישים אשם נפשו שאינו מאיר בו בחי' שמש ה' כו', ובפרט כאשר מוצא א"ע בבחי' חשך והעלם כו' שעי"ז נעשה השפלות וההכנעה ביותר כו', ועי"ז הוא הגילוים דאלקות בנפשו בעבודתו כל היום כו'. והנה יש עבודה שבבחי' קירוב וכמו האה' דכמים הפנים אל הפנים המבו' בסש"ב פמ"ו שע"י ההתבוננות בהקירוב דאלקות מתעורר האה' בנפש כו', והיא אה' גדולה כמ"ש בסש"ב שם, ומ"מ ע"י הריחוק האה' היא ביתר שאת שמתעלה עי"ז למע' ומדרי' גבוה יותר כו', וכמ"ש שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני שע"י בחי' שמאל דוחה בא למדרי' גבוה יותר מע"י ימין מקרבת כו', ועי"ז דוקא נעשה האדם בבחינת מהלך כו', שהרי העבודה דנשמה למע' הוא בבחי' הקירוב וכמ"ש חי ה' אשר עמדתי לפניו שהיא העמידה באהוי"ר כו', והוא ע"י הגילוי שמאיר להנשמה למע' כו', שהרי בהנשמה למע' אינו שייך ענין הריחוק כלל שהאלקות מאיר בה בקירוב ובגילוי

וכן הנשמה היא בתכלית הקירוב לאלקות כו', ומ"מ היא בבחי' עומדים כו', ודוקא ע"י ירידתה למטה נעשה בבחי' מהלכים כו', וידוע ההפרש בין עומדים ומהלכים דעומדים הוא הגילוי שבבחי' מדה וגבול בס' והדרגה כו', ומהלכים הוא גילוי בחי' עצמות אוא"ס שלמע' מבחי' מדה וגבול כו', וזה נעשה ע"י שמאל דוחה דוקא שע"י שמדחה א"ע בבחי' לב נשבר ונדכה עי"ז מתגלה פנימי' נפשו ועי"ז דוקא גילוי בחי' פנימי' ועצמות אוא"ס ב"ה כו'. וכ"ז הוא בחי' הצמצום וההעדר שקדום אל ההוי' והגילוי שע"י ההעדר עי"ז הוא דוקא הגילוי כו', ולהיות שזהו מלמטלמ"ע הנה ההעדר הוא בבחי' העלאת מ"ן, דמלמעלמ"ט ההעדר הו"ע הצמצום כו', אבל מלמטלמ"ע הו"ע הזיכוך והעלאת מ"ן, וכמו הרקבת הגרעין וכמו הזורעים בדמעה כו', וכמו"כ בעבודה הו"ע ההכנעה והשפלות ולב נשבר כו' כנ"ל, ועי"ז נעשה זיכוך הצמצום והסרת ההעלמות וההסתרים כו', ועי"ז הוא הגילוי יותר כו' וכמשי"ת. וזהו ג"כ ענין שיתוף עמו מדה"ר, דהנה מה שבתחלה עבמ"ח לברוא במדה"ד אין הכוונה בבחי' הצמצום לבד שהרי מהצמצום לבד אא"ל התהוות שהרי כל פעולה היא ע"י