א'ו

אבל ההתהוות שמאוא"ס הסובב הוא ע"י ההתעלמות דוקא היינו לא בבחי' התלבשות בבחי' קירוב כ"א שסובב ומקיף עליו מלמע' כו', ופי' סובב הרי א"ז שסובב ומקיף מלמע' כ"א שנמצא בתוך תוכו ופנימיותו רק שמתעלם ממנו להיות בבחי' ריחוק ממנו כו', וכמ"ש בסש"ב פמ"ח שנק' סובב רק לענין גילוי ההשפעה דכאשר ההשפעה היא בגילוי ה"ז התלבשות וכאשר היא בהעלם ה"ז בבחי' מקיף כו' ובהתעלמו' זאת הוא שנעשה התהוות היש כו'. וכמו בענין המלוכה שזהו בבחי' רוממות והתנשאות וע"י הרוממות דוקא נעשי' בבחי' עם להיות הוא מלך עליהם כו', שאם המלך הי' בקירוב אל העם ומעורב עמהם לא הי' בבחי' עם ולא הי' ענין המלוכה כלל כו', כ"א דוקא ע"י שמרומם ומתנשא עליהם עי"ז הן בבחי' עם והוא מלך עליהם כו'. וכמו"כ הוא בענין ההתהוות דמאוא"ס הסוכ"ע שע"י הרוממות וההסתלקות עי"ז דוקא נעשי' בבחי' יש כו', שז"ע והים עומד עליהם מלמע' כו' וכמ"ש בלק"ת בהבי' דמי מנה וכמ"ש במ"א בענין עה"ע וסה"ס כו'. והרי התעלמות זאת היא ג"כ ע"י הצמצום כו' וכמשנת"ל (ד"ה ויהי הענן

והחשך), וגם אמיתי' הכוונה בהאוא"ס הבל"ג הוא שיהי' גם אור זה בבחי' גילוי בפנימי' כו' (רק שזהו בבחי' הפנימי' דאוא"ס הבל"ג כו' וכמשי"ת), והיינו שיהי' ג"כ בגילוי בכלים כו', והרי כ"ז הוא ע"י הצמצום כו'. ונמצא שבהגילוי דאוא"ס יש כוונת הצמצום שעי"ז דוקא נשלם כוונת הגילוי כו', וגם אופן הגילוי הוא באופן כזה הוא שיהי' הצמצום ושיפעול בו הצמצום להשלים הכוונה כו'. שהרי האור שלהאיר העולמות ודאי אופן המשכתו וגילויו מן העצמות הוא באופן כזה שיהי' הצמצום ושהצמצום יפעול בו כו', שהרי הוא בההשערה להיות בבחי' מדה וגבול כו', וכמשנת"ל שגם בשרש האורות לפה"צ יש בו ע"ס כו', וזהו הסבה מה שהצמצום מגביל ומעלים את האור מפני ההשערה באוא"ס להאיר בבחי' מדה וגבול כו'. אמנם גם האוא"ס הבל"ג המשכתו מן העצמות הוא באופן כזה שיהי' בחי' הצמצום כו' שהרי הצמצום הוא בבחי' ההתפשטות דאוא"ס כו', והיינו שאוא"ס בא בבחי' התפשטות בכדי שיוכל להיות ענין הצמצום כו'. וגם י"ל עפמ"ש במ"א שמהאור אין אנו יודעים את העצמות דע"ה שהאור מעין המאור

מ"מ אין אנו יודעים את העצמות מן האור כו', והיינו שגם מהאור הבל"ג שהוא לגלות עצמותו אין אנו יודעים את העצמות כו', כי לא זהו כל עצמותו מה שהאור נמשך ממנו והעצמות נושא בעצמו כמה ענינים שלא נתגלו ואין אנו יודעים ממנו רק מה שנתגלה הוא בחי' האור כו', ולפ"ז י"ל דמה שנתגלה בחי' האור הוא מפני שהכוונה בתחלה הוא שיתעלם ע"י הצמצום כו' ע"כ נתגלה רק בחי' האור שזה אפשר שיתעלם ע"י הצמצום כו', ולא נתגלה כל מה שבעצמות שלא יתעלם ע"י הצמצום כו', והגם שבאמת אין שום מניעה ועיכוב לגבי העצמות, אך בס' והדרגה הוא שהאור מתעלם. וכמו שאנ"ר גם במה שנתהווה בעולמות שיש מה שמתעלם ויש מה שאינו מתעלם כ"כ, וכמו האור מתעלם ע"י המסך והאויר אינו מתעלם, ובכדי לעכב ולעצור את האויר צריכים אמצעים גדולים וחזקים כו', וידוע דלמע' אויר למע' מאור כו', וכמו"כ בכחות הרי כח השכל בנקל לעכב ולהעלים משא"כ כח הרצון אינו בנקל להעלים, ובפרט גילוי עצמי צריכים כח חזק לעכב ולהעלים כו', וכמו אאע"ה שכבש רחמיו מעל בנו יחידו ה"ז נסיון גדול שזה לו לזכות גדול לו ולבניו אחריו כו', והכח לעכב גילוי עצמי הוא רק בדרך כח עליון והיינו רק