א'ה

במדה וגבול כו'), א"כ הרי בהגילוי כלול כוונת הצמצום כו', והן משלימים זא"ז דכשם שכוונת הצמצום נשלם ע"י הגילוי שהרי הצמצום הוא בשביל הגילוי ואם לא יהי' הגילוי הרי אין זה כוונת הצמצום כלל כו' (ואדרבה הוא היפך הכוונה לגמרי וכמו כשנאחז בהצמצום ובהעלמות והסתרים ואינו חפץ בהגילוי כו', או שמחשב הצמצום לעיקר ה"ז היפך הכוונה לגמרי כו'), כמו"כ כוונת הגילוי נשלם ע"י הצמצום דוקא כו', וגם בהאור שלגלות העצמות והוא בחי' אוא"ס הבל"ג הרי גם בזה הכוונה שיהי' הגילוי מזה והמציאות לא יתבטל מ"מ שזהו ע"י הצמצום כו'. דהנה יש לפעמים גילוי כזה שהכוונה היא שיתבטל ענין הצמצום, וכמו ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור כו' וכמו הושיט הקב"ה אצבעו הקטנה כו', אבל בסט' דקדושה הרי צ"ל גילוי זה ג"כ וכמו ואתה משמרה בקרבי שזהו מבחי' האו"מ כו', וגם יש גילוי האו"מ וכמו בקיום המצות שע"י עשיית המצוה נמשך או"מ על האדם וכמ"ש בסש"ב, ויש בזה כמה אופנים וכאשר עשיית המצוה היא בבחי' ערש"מ נמשך גילוי האו"מ ממש כו', וכן בעבודה דרעו"ד כו', והכוונה

בזה דמ"מ יהי' ענין המציאות כו' (שהרי בני אהרן שהי' הקירוב שלהם באופן כזה שנתבטלו לגמרי הי' נחשב זה לחטא כו' וכמו בן עזאי הציץ כו' וכמ"ש במ"א) שזהו ע"י הצמצום דוקא כו', וכמו במ"ת שהי' גילוי אוא"ס ממש למטה ומ"מ הי' המטה במקומו כו' שזהו ע"י ש' אד' כו' וכמשנת"ל (ד"ה מצה זו). ונודע דהתהוות היש הוא מאוא"ס הסוכ"ע דוקא וכמ"ש כל אשר חפץ ה' עשה כו', וע"ה שזהו מצד כח הא"ס הכל יכול ובכח הכל יכול הוא שגם כשיהי' גילוי אוא"ס יהי' התהוות היש, ומ"מ ההתהוות הוא ע"י הצמצום כו' והיינו ע"י התעלמות האור כו', וכידוע ההפרש באופן ההתהוות דבחי' ממכ"ע לההתהוות דבחי' סוכ"ע, דמבחי' ממכ"ע אופן ההתהוות הוא ע"י ההתלבשות דבחי' כח הפועל בהנפעל כו' והיינו בבחי' קירוב כו', והתלבשות זו הוא ע"י הכלים והפרסאות בבחי' העלם והסתר הבורא מהנברא כו', ומ"מ הוא בבחי' קירוב ויש בזה ג"כ קצת גילוי כו', ומשו"ז יש חילוקים בנבראים וכמו במעלת הדצח"מ שהן למע' זמ"ז ובפרט המדבר שלמע' מכולם, שזהו מצד החילוקים בהכח האלקי המהווה באופן הקירוב

והגילוי כו', וכשם שנבראי' שלמע' הם גבוהים במעלתם על הנבראים התחתונים עם היותם ג"כ נבראים רק שהן נבראים רוחני' כו', ובהם יש ג"כ חילוקי מדרי' שיש נבראי' שהן בבחי' נבראו בדרך ממילא ויש שבבחי' ברא שהן יותר בדרך מאין ליש כו' וכמ"ש במ"א, וכמו נבראי' דעדאת"כ ונבראים דעדאת"ג כו' ובכללות הן נבראים רוחני' כו', וזהו מפני שהאין האלקי הוא בבחי' גילוי יותר והיינו שנרגש שם עכ"פ בחי' המציאות דאלקות כו', וכידוע דזהו ההפרש בין אצי' לבי"ע דאצי' הוא בחי' המהות דאלקות (וכמשנת"ל ד"ה אדם כי יהי') ומבחי' המהות דאלקות אא"ל מציאות יש, ובבי"ע הוא בחי' המציאות לבד וע"כ נתהוו בבחי' יש כו', ומ"מ מפני שנרגש שם בחי' המציאות דאלקות ה"ה נבראי' רוחני' והתחתונים הן נבראים גשמי' כו'. וכמו"כ יש חילוק בתחתונים ג"כ בפרטי מדרי' דצח"מ, וכן בהאדם בפרט יש כמה חילוקים שיש מי שהוא בטבעו רך ודק יותר והוא יותר כלי לאור אלקי כו' שזהו מצד כח האלקי המהווה כו', והוא בבחי' התהוות דמבחי' ממכ"ע, דהרי מצד אור הסובב הכל בשוה וכמו השוה ומשוה קטן וגדול כו', וכ"ז הוא מפני שאופן ההתהוות הוא בבחי' קירוב כו'.