א'א

כו', וכ"ה ברוחניות שאינו שוה בכל הזמנים וכמו שבע יפול צדיק וקם שבין כל עלי' ועלי' יש ירידה ונפילה כו' וכמ"ש בסש"ב בחינוך קטן, ויש חילופים ושינוים בעבודה דלפעמים הוא בקטנות המוחין והמדות ולפעמים בגדלות. וכמו שאנ"ר גם בכ"י שלפעמים יקום בשמחה ובטוב לבב בגדלות המוחין ודעתו זכה ומיושבת עליו להשכיל בטוב בהשכלה אלקי', ויהי' אופן עבודתו בתפלה ג"כ בשמחה ובטוב לבב בהתפעלות ההתלהבות ובהתבוננות טובה בגדלות הבורא דיחו"ע ויחו"ת בעומק ההשגה ועומק הלב, וגם בבחי' ראי' מקרוב בעין השכל דחכ' שבמוח ולב כו' ובבחי' ביטול והזזה ממקומו לגמרי מכל וכל כו', ולפעמים יקום בבקר בלב נשבר ושפלות ועוצב והכנעה בלי שום טעם כלל, ויהי' אופן עבודתו בתפלה בקטנות המוחין ורק במרירות ולב נשבר על ריחוקו מה' כו', ולא יוכל להעמיק דעתו ולבו בהתבוננות אלקי ולבא להתפעלות אה' בחדוה ועונג כלל רק במרירות ושפלות לבד בזאת יומשך כל עיקר עבודתו בתפלה כו', וזהו כענין יום ולילה דלילה הוא זמן השינה שהכחות פנימי' דשכל ומדות מסתלקים ואינו נראה

ונגלה אור וחיות פנימי בגילוי מנפשו רק קיסטא דחיותא לבד כו', וביום הוא גילוי הנפש בהתגלות המוחין והמדות כו', וכ"ה בעבודה לפעמים בגדלות ולפעמים בקטנות כו' (וע"כ לא יפול לב האדם בעצמו כשהוא בבחי' קטנות המוחין דכ"ה ס' ההמשכה מלמעלה בבחי' חו"ג שמזה הוא בחי' הקטנות וגדלות כו', וכשהוא בבחי' קטנות צריך לידע נאמנה שבאם רק יעבוד עבודתו יבא לבחי' גדלות כו', ואדרבא מבחי' הקטנות יבא לבחי' גדלות עליונה יותר כו' וכמשי"ת). וזהו מה שנצטוינו במצות ק"ש ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך, דב' ענינים אלו דבשבתך ובלכתך וענין בשכבך ובקומך הן ענין א' שהן ב' קצוות הרחוקים זמ"ז בתכלית כמו ההבדל הרחוק בין אור לחשך ויום ולילה כו', וכמו בשינוי העתים באדם שיש עתים שהוא בעילוי בנפשו בגדלות המוחין והמדות כנ"ל (ואז הוא נוח לבריות ומדבר עם כל אדם באהבה ומטיב חסדו כו' והוא עניו וסבלן באותה שעה ומעביר על מדותיו כו'), ולפעמים הוא להיפך בקטנות המוחין (ואז הוא ברוע לבב ולא יסבול לשום אדם כו'), וזהו כמו הריחוק

וההבדל בין בשבתו בביתו בשלוה ומנוחה בדירה נאה המרחבת דעתו של אדם כו' ויכול לקבל במוחו השגה דתו' או השגה אלקי' בגדולת ה' כו', ולהיפך כאשר נוסע בדרך שמטולטל ממקומו וטרוד בעסקיו ומוחו ולבו בל עמו שאינו כלי כלל לאיזה השגה וידיעה כו', ועכ"ז מצווה ועומד במצות ה' בקריאת התורה וק"ש גם בלכתו בדרך כמו בשבתו בביתו, כי מצות ק"ש וד"ת שבבחי' קטנות המוחין יעלו לה' כאשר רק מכוון לש"ש לעשות רצונו ית' ולקבל עליו עומ"ש באמונה פשוטה אף בלא מוח ולב כלל כו', וכמו בק"ש שעהמ"ט דידוע שזהו עבודה, שהרי התחלת עבודת היום הוא מן ק"ש שעהמ"ט כו' כידוע ומבו' במ"א, ומ"מ כשקורא ק"ש שעהמ"ט אף שהוא מנמנם עיף ויגע כו' ג"ז יעלה לרצון לה' כאשר הוא במח' טובה לש"ש גם בלא השגה ועומק הלב כלל כו', וכמ"ש דוד אם זכרתיך על יצועי בבחי' קטנות המוח והלב כו' ובאשמורות אהגה בך בבחי' הגדלות כו' (שזהו"ע בשכבך ובקומך בזמן שכיבה בחי' מדת לילה ובזמן קימה מדת יום כו') הכל שוין לפניו ית', וכ"ז הוא מפני שכ"ה המדה בב' המדרי' דיום ולילה שזהו משלימות העצמות להיות ב' קוין אלו כו', וע"כ שניהם שוין לפניו ית'.