תתר

אדם אפי' לשונאו ויתנהג עמו בחסד שהוא בחי' החסדים לבד ה"ז ג"כ בלתי שלמות בנפש (ויהי' עי"ז היפך הכוונה וכדאי' בזהר דאלמלא דינא כו' חטאין סגיאין כו'), רק צ"ל ב' הקוין חו"ג ויהיו במדה ומשקל באופן שיהי' כלולים זמ"ז, וכמו גם לשונאו שהוא שנא אותו לא ימנע מאתו מ"מ את הטוב מצד חלק הטוב שבו (וגם השנאה תהי' בשביל שיהי' עי"ז תיקון נפשו כו', שכ"ה אמיתי' הענין דהשנאה צ"ל לא מפני שנוגע אליו כ"א בכדי לתקן את נפש השונא כו'), וכן לא יחפה על אוהבו בדבר רע שיעשה וישנא אותו קצת משו"ז, ובזה גופא יהי' תערובות חסד ורחמים והוא שירחם עליו ויוכיחו ע"ז עד שיתתקן כו', וזהו השלמות דוקא כשיש ב' הקוין והן כלולין זע"ז כו' (וכמו אברהם שהי' בתכלית מדת החסד ומ"מ הי' כלול ג"כ מבחי' הגבו' וכמ"ש עתה ידעתי כי ירא אלקי' אתה כו', וגם החסד וההשפעה הי' בכוונה שעי"ז הודיע אלקותו בעולם וא' ברכו למי שאכלתם משלו כו', ומי שלא רצה לברך הכביד עליו והתנהג אתו בגבורות כו' וכדאי' במד"ר וירא פמ"ט, וכמו"כ חושך שבטו שונא בנו ואוהבו שוחרו מוסר כו'), וכ"ה השלמות בכל המדרי' כשהן בב' קוין דוקא כו'.

וז"ע אוא"ס למע' מע' עד אין קץ ולמטה מטה עד אין תכלית שזהו ב' קוין דחו"ג דלמע' מע' עד אין קץ הוא בחי' ההעלם בעצמו בעילוי אחר עילוי כו', ולמטה מטה עד אין תכלית הוא בחי' הירידה והגילוי עד למטה מטה כו', וזהו משלימות העצמות להיות ב' קוין דוקא כו' (ובעצמות זהו מה שביכולתו להאיר וביכולתו שלא להאיר כו' כמ"ש במ"א), וכן כל ההמשכות והגילוים מרוכ"ד עד סוכ"ד הוא בב' קוין דחו"ג כו', ובד"כ זהו בחי' האורות והכלים דהאור הוא בחי' חסד והכלי היא בחי' גבו' והו"ע הוי' ואלקי' כו', ובפרטי' באור גופא הוא בחי' האור שלמע' מהכלים והאור המתלבש בכלים והיינו שהאור שלמע' מהכלים הוא בחי' חסד שאינו מוגבל עדיין והאור המתלבש בכלים שבא בהגבלה ה"ז בחי' גבו' כו', גם י"ל להיפך שהאור שלמע' מהכלים הוא בחי' גבו' מפני שיש בו טבע ההעלאה והאור המתלבש בכלים מפני שהוא בבחי' ירידה והמשכה ה"ה בבחי' חסד כו'. וכמו"כ הוא במצות מ"ע ומל"ת שהן חו"ג כו', וכנודע שהן העלאה והמשכה מל"ת הן בבחי' העלאה ומ"ע בבחי' המשכה וכמ"ש שמאלו תחת

לראשי וימינו תחבקני כו' (ובענין אור וכלי לכאו' במ"ע ומל"ת הוא להיפך דמ"ע הן בחי' כלים דרמ"ח פקודין רמ"ח אברים דמלכא כו' ורמ"ח ותרין דרועין אהוי"ר בגימט' נר כו', ושס"ה ל"ת שס"ה גידין שהן האור והחיות כו', ובאמת מ"ע הן ג"כ בבחי' אור וכלי וכמא' מעלה אני עליכם כאלו עשוני שע"י עשיית הכלי נמשך האור כו' וכמ"ש במ"א וכמשנת"ל ד"ה צו את אהרן, רק שזהו בחי' האור שבערך הכלים כו', ומל"ת הוא בחי' אור שלמע' מכלים ונמשך דוקא ע"י העדר הכלי כו' וכמ"ש במ"א). וכן בתו' מימינו אש דת למו ג"כ בבחי' חו"ג כו', וכ"ה בכל ההמשכות שאינם בקו א' כ"א בב' הקוין דחו"ג כו', וכמו גם בהנהגה העליונה עם האדם (שהוא בחיר הנבראים ותכלית הכוונה כו') שבא בכמה שינוים דחו"ג הן ברוחני' והן בגשמי' כו', וכמו שאנ"ר שאין האדם עומד במעמד ומצב א' תמיד כ"א מתחלף מזמן לזמן כו', וכמו בגשמי' שהוא בעליות וירידות בכל ימי חייו שלפעמים הוא בעושר וכבוד ומצליח בכל עניניו ולפעמים להיפך ח"ו או שבדבר א' הוא מצליח ובדבר א' אינו מצליח ח"ו כו', וכמ"ש בזהר מקץ דר"ד ע"א דיש עתין וזמנין ידיען לטב ויש להיפך