תתקצז

ואיך שה' ואלקי' כו"ח כו', וכמו לעתיד דכתי' ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר כו' וכתי' כי עין בעין יראו כו', כמו"כ הי' במ"ת כו' דכ"ז הי' בבחי' גילוי מלמעלה שהראה להם אמיתית האלקות כו', והגילוי הי' בדרך מלמעלמ"ט דבהתגלות עצמות אוא"ס ב"ה ממילא נראה ונגלה איך דכולא קמי' כל"ח כו', ובאמת הכל מתבטל מפני הגילוי דאוא"ס ורואין איך דה' אחד כו', וידוע דבמ"ת הגם שהי' גילוי אוא"ס למטה מ"מ הרי לא נזדכך ולא נתבטל כו', אך י"ל דנש"י ראו איך שהמטה בטל באמת דלהיות שבהם הי' הגילוי בבחי' פנימי' ע"כ ראו איך שהמטה בטל כו'. אמנם מ"ש וידעת היום הוא בבחי' מלמטלמ"ע שהאדם יהי' בו הידיעה וההכרה בכח עצמו איך שה' הוא אלקים כו', והידיעה היא בדרך מלמטלמ"ע והיינו שמבחי' ש' אלקי' נבוא לידי ההכרה האמיתי' איך שה' הוא אלקי' כו', והוא שמהצמצום וההעלם נבין איך דהוי' הוא אלקי' כו', וגם בס' והדרגה מלמטלמ"ע תחלה במדרי' התחתונות ואח"כ במדרי' עליונות שעולים מדרגא לדרגא ביחוד דהוי' ואלקי' כו', דכך הוא בהעבודה שבדרך מלמטלמ"ע שצ"ל בהדרגה

דוקא. וכמשנת"ל ההפרש בין תו' לתפלה דבתו' יכולים לילך גם לעילא מדרגא, שבאם יעסוק גם בענינים שלמע' מהשגתו מ"מ ע"י יגיעה יבא עליהם וכמא' יגעת ומצאת כו', ומתעלה באמת בהשגתו עי"ז שגם עניני' הקטנים בהשכלתם יבין אותם באופן אחר כו', ובתפלה אם ילך לעילא מדרגא לא יפעול מאומה ואדרבה יהי' מוטעה בנפשו ר"ל, רק צריך לילך בהדרגה דוקא תחלה במדרי' התחתונות וכאשר הוא בעבודתו לפי אופן המדרי' ההם (אז עס מאנט זעך בא עם אוף דיא חלקי העבודה ע"פ אותן הענינים) אז ביכולתו לילך למע' ממדרי' למדרי' כו', וזהו כללות ההפרש בב' מדרי' דבנשמות בחי' יעקב ובחי' ישראל כו' דישראל הוא מל' כי שרית עם אלקי' שמושל ושולט על השם אלקי' כו', והיינו בבחי' מלמעלמ"ט גילוי ש' הוי' דאז ממילא נראה ונגלה איך דה' הוא האלקי' כו', ויעקב הוא עבודה בדרך מלמטלמ"ע כו' וכמשי"ת. וזה"ע וידעת היום שהוא בדרך מלמטלמ"ע כו', ומ"ש בשמים ממעל ועל הארץ מתחת זהו בהב' מדרי' דהוי' ואלקי' שנת"ל שזהו באוא"ס הבל"ג ובהאור שבמדה וגבול כו', ועז"א בשמים ממעל ועל הארץ

מתחת דהיינו היחוד דהוי' ואלקי' בב' המדרי' הנ"ל, וכ"ז הוא בהגילוי' שבעולמות ומש"א אין עוד הוא בהעולם עצמו כו', והיינו דהיחוד דהוי' ואלקי' העיקר הוא מצד ש' הוי' ומ"ש אין עוד הוא היחוד בש' אלקי' עצמו כו'.

ולהבין זה צ"ל מ"ש וידעת היום והשבות אל לבבך מה"ע אומרו היום דוקא הלא הידיעה היא תמידית כו'. אך הענין הוא דהנה כתי' ויהי ערב ויהי בקר יום אחד דיום הוא דוקא כאשר כלול מערב ובקר כו', ובמד"ר בראשית ספ"ג אי' בפי' יום א' א"ר יודן שבו הי' הקב"ה יחידי בעולמו שלא הי' בעולמו אלא הוא, עכ"ל, וא"כ פי' יום אחד שביום זה האיר בחי' אתה אחד כו', והגם דמע"ב נבראו ביום הראשון וכדאי' במד"ר שם ד' דברים נבראו ביום ראשון הרים שו"א ואורה כו', י"ל עפמ"ש במד"ר רפ"ד ע"פ יהי רקיע לחים היו ביום הראשון ונקרשו כו', ופי' לחים היו שלא היו עדיין בבחי' מציאות דבר כו'. והענין י"ל עפמ"ש במ"א דפסוק בראשית מדבר בהתהוות האצי' דבראשית הוא בחי' חכ' וכמ"ש ראשית חכ' כו', ואו' בראשית ב' ראשית הוא בחי' ח"ע וח"ת והיינו כמו שבחי' מל' כלולה בחכ' כו', אלקי' בחי' בינה ושמו"א הן זו"ן כו' וכמ"ש

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.