תתקצג

ומדרי' נמוכה ביותר וירדה ונתפסה בחומרי' הגוף ונה"ב ביותר שזהו ירידה אחר ירידה כי לא די שירדה בירידת המדרי' אלא אף גם זאת שנתלבשה בבחי' גלות כו', שע"ז נופל הרחמנות יותר מעל נשמה שלא ירדה כ"כ כו', וע"כ כאשר מעורר ר"ר על נפשו ממשיך מבחי' יגמה"ר שהן בחי' רחמים פשוטים דעצמות אוא"ס ב"ה, ועי"ז בית יעקב לכו ונלכה באור הוי', והיינו בבחי' האור דש' הוי' שבעצמות כו', וי"ל באור הוי' היינו בהאור דש' הוי' דהשתל', וע"ד בי נשבעתי נאום הוי' במה שמלובש בש' הוי' כו', והיינו בחי' עצמות אוא"ס שלמע' מהשתל' כו'. ובכדי להיות התעוררות רחמים היינו שיעורר ר"ר על נפשו צ"ל תוכחת מוסר והו"ע הביטוש שיבטש א"ע ויהי' רע בעיניו השפלות והפחיתות שלו ובפרט עוצם ריחוקו יהי' רע בעיניו מאד ויהי' נבזה ושפל בעיני עצמו ועי"ז מעורר ר"ר על נפשו כו', ובזהר תרומה דקס"ו ע"א פי' תוכחת מוסר הוא הבירור והזיכוך כו', והו"ע קדש עצמך במותר לך שמחמיר ע"ע ביותר גם בדברים המותרים שעי"ז מזדכך החומרי' הגסות ג"כ כו', וגם עי"ז יהי' ההתעוררות רחמים

כו', וע"י כ"ז הוא גילוי בחי' ש' הוי' דלעילא כו'. וז"ע דטעמין מרירו למתקא שע"י שטועמין את המר למתוק דבעבודה הו"ע הביטוש שמבטש ומשפיל א"ע ומעורר ר"ר על נפשו וגם מה שמסגף ופורש א"ע גם מדברים המותרים בכדי לתקן נפשו כו', עי"ז ממשיך בחי' עצמות אוא"ס ב"ה שיאיר בגילוי בעולם שז"ע הוי' אחד ושמו אחד כו'.

וע"פ הנ"ל יובן מ"ש במדבר סיני באהל מועד, דהנה מדבר הוא ל' דבור והיינו בחי' דבר ה' המקור לעולמות בדבר ה' שמים נעשו והוא בחי' מל' כו', דהנה מל' נק' לפעמים בש' ארץ ולפעמים בשם מדבר, ארץ ג"כ דומם רק שראוי לזריעה כי יש בה לחלוחית שיוכל להיות בה צמיחה, ומדבר הוא ארץ חרבה ויבשה שאינו ראוי לזריעה כו'. והדוגמא מזה למע' דארץ הוא כשמאיר עדיין בגילוי ההארה האלקי' שאינה מוסתרת כ"כ כו', ומדבר הוא שמוסתר האור האלקי לגמרי ואינו נראה ונגלה כלל כו', והוא באלקו' מדרי' תחתונה שבא בבחי' העלם והסתר ביותר כו', וכמו בנשמות דנשמה שהיא נמוכה ביותר ה"ה נתפסת בגשם ביותר כו', כמו"כ הוא בההארה האלקי' שהיא מדרי' תחתונה ה"ה מתעלם ביותר כו'. אך הנה כתי' מי זאת עולה מן המדבר ואי' במד"ר כל עילויו מן המדבד כי יש מדבר בקדושה וכמ"ש מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה צמאה לך נפשי כו', שבמדבר נעשה הצמאון ביותר, וכמ"ש רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף דלכאו' מה"ע רעבים גם צמאים דאם הוא רעב אינו צמא, אך הן מדרי' באה' דיש אה'

שהיא עד"מ רעב ללחם ויש אה' גדולה יותר שהוא עד"מ הצמא למים כו', וז"ע מדבר שהוא תוקף הצמאון מפני העדר הגילוי כו', וכמו שאו' ע"ז כן בקדש חזיתיך הלואי בקדש חזיתיך בתוקף האה' כזו כו', וזהו במד"ס הוא תוקף האה' והרצוא שנעשה ע"י הריחוק כו', וסיני הוא שממנה ירדה שנאה כו', והו"ע שנאו רע שמצד הריחוק אדרבה הוא מואס ברע ונמשך בבחי' תוקף הרצוא לאלקות כו' (ובמדרי' עליונות בחי' במד"ס הו"ע אה"ר דרעו"ד כו'), ועי"ז הוא ההמשכה בחי' גילוי אוא"ס, שז"ע באהל מועד דמועד הוא מל' ונועדתי לך אותי' ונודעתי והו"ע ושמי הוי' לא נודעתי להם לא ניכרתי להם במדות אמיתי' שלי