תתקצא

דש' הוי' הוא בחי' גילוי ושארי השמות הן בחי' העלם ומעלימים על האור דש' הוי' כו', ושמרו דרך הוי' הוא להמשיך יחוד האור בכלי והיינו שהאור יהי' בגילוי בהכלי והכלי לא יעלים על האור כו', וזהו ע"י שהכלי מתהפך ונעשה ג"כ כמו האור עי"ז מאיר הש' הוי' בגילוי ממש כו', והגילוי הוא מ"מ ע"י הכלי דהיינו בבחי' או"פ ומאיר בזה האור כמו שהוא בלי שום העלם רק כמו שהוא בעצם, והכלי אינה מעלים על האור ומאיר בגילוי כמו שהוא כו', והוא גילוי האו"פ רק שמאיר בגילוי כמו שהוא בעצם כו', וז"ע שהנשמות הן נר הוי' שממשיכים את הש' הוי' שיהי' בגילוי ממש כו'.

וזהו מאן דמהפך חשול"נ שמהפך לאור חשכת הגוף והנה"ב וחשכת העולם ועי"ז ממשיך ש' הוי' שיאיר בגילוי בעולם כו', שהרי ע"י הצמצום הוא שהגילוי שבעולמות הוא רק כמו שהאור בא בהתלבשות כו' כנ"ל, וע"י שמברר ומזכך החשכות שלו שהכחות הטבעי' נעשים כלים לאור אלקי כו' כנ"ל, נעשי' הכלים למע' שיהי' כמו האור ומאיר בהם אור העצמי והכלי אינו מעלים שיהי' גילוי האור כמו שהוא בעצם כו'. וענין מרירו למתקא הוא כי יש שקדים המרים ושקדים מתוקים, ונודע כי אין לך עשב מלמטה שאין לו מזל מלמע' כו', ונמצא כי יש בשורשן ג"כ ב' מיני השפעה כי שוקד הוא ל' השפעה וכמו כי שוקד אני על דברי כו', והיינו שבהשתל' יש ב' מיני המשכות והן בחי' חו"ג חסד הוא בחי' מתיקות וגבו' בחי' מרירות כו'. והענין הוא דהנה כתי' ביום ההוא יהי' הוי' א' ושמו א', וארז"ל אטו האידנא לאו א' הוא ותי' על ה' אחד לא כעוה"ז העוה"ב בעוה"ז על הטוב מברך הטוב והמטיב ועל הרעה מברך דיין האמת אבל עוה"ב כולו הטוב והמטיב, ועל ושמו א' תי' עכשיו לא כמו שאני נכתב אני נקרא

נכתב בש' הוי' ונק' בש' אד' ולעתיד נכתב בש' הוי' ונק' בש' הוי', והיינו כי ב' שמות הוי' הא' הוא שלמע' מהשתל' והב' הוא ש' הוי' דהשתל' והן בחי' סוכ"ע וממכ"ע, ובשרשן ש' הוי' הא' הוא האוא"ס שלפה"צ וש' הוי' הב' הוא האור שבא ע"י הצמצום לפ"ע העולמות כו' וכנ"ל, ועכשיו הוא ההמשכה מש' הוי' דהשתל', ובזה יש ב' המשכות דבחי' חו"ג וע"כ על הטובה מברך הטוב והמטיב על החסד והטוב שמטיב כו', ועל ההיפך מברך כו' על השפעת בחי' הגבו' כו', וזהו ג"כ שעכשיו נכתב בהוי' ונק' באד' דש' הוי' דס' השתל' המשכתו הוא ע"י ש' אד' שהוא בחי' הצמצום וההעלם דאנת אשתמודעא אדון על כולא כו', והוא בחי' העלם הכלים והעלם המסכים להיות מציאות היש כו', וגם הוי' ואד' הן בחי' רחמים ודין כו' דהוי' הוא בחי' רחמים (והן בחי' הרחמים דס' השתל' כו') ואד' הוא ל' דין רק דאל"ף שבאד' הוא ממתיק את הדין דאד' כו' כי שרשו מבחי' אלף דאהי' כו' וכמ"ש במ"א. אבל לעתיד כולו הטוב והמטיב כי לעתיד יאיר גילוי ש' הוי' דלעילא שלמע' מהשתל' כי הצמצום לא יעלים ויסתיר

לעתיד ויהי' בגילוי בחי' האוא"ס שלפה"צ כו', וכן בכללות ההשתל' יהי' גילוי בחי' עצמות אוא"ס ב"ה דלית שמאלא בהאי עתיקא שאין שם בחי' גבו' כלל והגבו' הן ג"כ חסדים והן בחי' תגבורת החסדים כו', ולכן לעתיד נכתב בש' הוי' ונק' ש' הוי' והיינו שהגילוי דש' הוי' דלעילא יהי' ע"י ש' הוי' דלתתא שלא יהי' שום העלם והסתר ויהי' הש' הוי' דלעילא בבחי' גילוי ממש כו', וגם יהי' בבחי' או"פ שז"ע שיאיר ע"י ש' הוי' דהשתל' שהוא בחי' או"פ ויהי' הגילוי בבחי' פנימי' כו', וזהו שיהי' כולו הטוב ומטיב מפני שיהי' גילוי ש' הוי' דלעילא דלית שמאלא בהאי עתיקא