תתקעו

גילוי אלקו' בעולם כו', וכ"ה גם באצי' כו', שהרי באצי' יש ג"כ פרסא בין חו"ב לז"א שהגילוי בז"א אינו כמו בחו"ב כו' וכמשי"ת, וז"ש באד"ר הנ"ל פנים דלבר אית זמן דנהרין ואית זמן דלא נהרין כו', והענין הוא כמשנת"ל דבאצי' יש ב' מדרי' כמו שאצי' הוא מצ"ע וכמו שאבא עילאה מקננא באצי' כו', והיינו בחי' הביטול דחכ' כו', והו"ע הרדיפה הנ"ל העלאת מ"ן דבחי' הסתכלות כו' כנ"ל, וכמו"כ הוא בבי"ע שע"י עבודה והעלאת מ"ן נמשך גילוי אלקו' כי אין הפרסא מעלמת כו', והעבודה בבי"ע הוא לזכך הפרסא ולהפוך הצמצום לאור כו' וכמשי"ת, וגם העבודה בבחי' רעו"ד כו', ועי"ז גם בבי"ע מאיר אלקו' בגילוי ממש כו'.

ועפ"ז יובן מ"ש וספרתם לכם ממחרת השבת כו', פי' וספרתם הוא ל' ספירו' ובהירות כו' ואו' וספרתם לכם שיהי' הגילוי לכם דגם בבי"ע יהי' גילוי אלקו' כו', ושרש ההמשכה הוא ממחרת השבת, שבת הוא בחי' חכ' כו', ובכדי שיהי' גילוי אלקו' למטה זהו ע"י ההמשכה מבחי' עצמו' שלמע' מאצי' כו', וז"ש ממחרת השבת לא ממחרת היו"ט, דיו"ט הוא מוחין דאימא ושבת מוחין דאבא, וע"כ או' ממחרת השבת דהיינו מלמע' מהחכ' כו', וע"י מה הוא ההמשכה עז"א מיום הביאכם את עומר התנופה, עומר הוא שעורים מאכל בהמה והוא בירור הנה"ב כו', דזה הוא העבודה התמידי' דנשמות דבי"ע לברר ולזכך את הנה"ב שלא יהי' חומרי וגס ולא יומשך אחרי חומרי' העולם כ"א יהי' בטל ונכנע לנה"א כו', עד שגם הנה"ב יהי' בטל לאלקו' כו', וע"י זיכוך הנה"ב נעשה זיכוך הפרסאות למע' כו' (וגם נעשה עי"ז תקון הכלים כו'). וענין עומר התנופ"ה הוא כמ"ש והניף את העומר כו' לרצונכם שזהו בחי' רעו"ד כו', והיינו שצ"ל ב' הענינים העבודה בזיכוך הנה"ב וגם צ"ל העבודה דרעו"ד לאסתכלא ביקרא דמלכא

שזה מעורר בבחי' עצמות אוא"ס כו'. ועז"א שבע שבתות תמימות תהיינה, דהנה שבת הוא בחי' חכ' ותמימות הוא שלמות השבת היינו בחי' שבת שבתון שבתו של שבת שזהו המשכת בחי' עתיק בחכ' כו', וזהו תמימות ע"ד שא' במשנה דערכין שנה תמימה להביא חדש העבור, והיינו דתמימה הוא השייך להשנה ומ"מ גם בלא זה הוא שנה כו', ולמע' הוא בחי' ע"ס הגנוזות לגבי ע"ס הגלויות שהגנוזות שייכים אל הגלויות שה"ה מקורי האורות כו', ומ"מ הגלויות בעצמן הן ע"ס שלמות מפני הבדלת הערך דהגנוזות (שאינם בבחי' מקור ממש) אא"ל שבלא זה הוא חסרון ח"ו (ועמשנת"ל ד"ה פדה בשלום). אמנם בהמשכת וגילוי בחי' פנים עילאין זהו בחי' השלמות והתמימות כו', וזהו שא' במד"ר אימתי הן תמימות כשישראל עושין רש"מ, וידוע דערש"מ הוא קיום המצות שע"י רעו"ד כו', שעי"ז נמשך בחי' תמימות הנ"ל, וזהו וספרתם לכם שהגילוי יהי' לכם דוקא, ושרש ההמשכה הוא ממחרת השבת כו', והוא ע"י עומר התנופה בירור וזיכוך הנה"ב ורעו"ד כו', ועי"ז שבע שבתות תמימות תהיינה שלימות השבת שבת שבתון בחי' שבתו של שבת כו'.