תתקסז

הנראה בהמים, והפנים הנראים הן מהות המים עצמן כו'. וכמו"כ יובן למע' שהספי' נעשה רק ע"י העלאת מ"ן א"כ ה"ה אוא"ס ממש כו', וההעלאת מ"ן הוא שיהי' עי"ז ההמשכה, א"כ אותו האור הנעשה ע"י ההעלאת מ"ן הוא האור הנמשך כו', וגם מובן מזה שהפרסא אינה מעלמת עד שנראים שם הפנים דהעלאת מ"ן כו', וא"כ האור הנמשך אינו מתעלם ומאיר בפנים התחתונים כו', והיינו כללות גילוי הקו הנמשך מאוא"ס שהוא ג"כ אוא"ס ולא מהות אחר כו'.

ועפ"ז יובן מ"ש בקרבתם לפני הוי' כו', דהנה ידוע דבני אהרן הי' בבחי' אה' בתענוגים מחמת בחי' הראי' במהות אוא"ס ב"ה, וכמ"ש באוה"ח עריבות מתיקות ידידות כו' כי היו באמת במדרי' גבוה מאד וכמ"ש בקרובי כו', והי' אצלם ראי' אמיתית באוא"ס ב"ה והיו בבחי' כליון ממש כו', אך הכוונה העליונה הוא שאחר הרצוא יהי' שוב, והם לא רצו בהשוב כ"א להיות בבחי' כליון ממש כו', וז"ש וימותו שזה הי' החטא מה שמתו בבחי' הקירוב שלהם דהיינו מה שהיו בבחי' רצוא לבד כו'. ומ"מ או' בקרבתם לפני ה' דמשמע שהקירוב הי' חטא, היינו שהקירוב שלהם הי' לא בבחי' ביטול, דהנה בכדי שיהי' השוב גם לאחר רצוא במדרי' היותר גבוה הוא מפני שהרצוא בתחלה הוא בבחי' ביטול והנחת עצמותו ועי"ז גם בתוקף הרצוא יהי' השוב כו', ואצלם הי' הרצוא שלא בבחי' ביטול וע"כ היו בבחי' כליון כו', וזהו עצמו מ"ש בפ' שמיני בהקריבם אש זרה דאש הוא בחי' רצוא, וכאשר הוא בבחי' ביטול א"ז אש זר, ומה שנק' אש זרה הוא מפני שאינו בבחי' ביטול כו'. וזהו שאמרו במדרש על הקריבה מתו

שנכנסו לפני ולפנים, דהרי ידוע דג' דיורין שבמקדש הן נגד התלת עלמין שבזהר פ' שלח דקנ"ט סע"א, דקה"ק הוא עולם הא"ס, דשם הרצוא הוא בבחי' רעו"ד ואהב"ת כו', והכוונה הוא שיהי' אח"כ השוב דעייל ונפיק כו', והם רצו רק הכניסה לבד כו', וזהו שתויי יין נכנסו שזהו בחי' הרצוא כו', וכמ"ש ויין ישמח לבב אנוש שזהו בחי' אם הבנים שמחה שהוא בחי' רצוא והתלהבות שמבחי' הבינה כו', ולהצהיל פניו משמן צהילת הפנים הוא בחי' הגילוי בבחי' שוב חכמת אדם תאיר פניו כו', וזהו ג"כ ענין מחוסרי בגדים נכנסו הן הלבושים דמעהמ"צ שע"י הוא הגילוי אוא"ס כו' כנ"ל, והכל הוא ענין א' שרצו רק בהרצוא וכליון כו', וכמ"ש באוה"ח דמיתת נשיקין זהו מדרי' גבוה מאד, אך זהו כאשר הנשיקה מתקרבת, והם נתקרבו המה כו'. וזהו שמקדים זה לפ' יוה"כ, דהנה עיקר העבודה ביוהכ"פ היא הכניסה לקה"ק והוא העבודה בעצם הנשמה, וזהו עבודת כה"ג בבגדי לבן שהן בגדי בד בחי' יחידה שבנפש כו', והכוונה בזה הוא שיהי' ההמשכה וכמ"ש כי בענן אראה שע"י ענן הקטרת שז"ע בחד קטירא אתקטרנא כו',

ובד"כ היא העבודה בבחי' רעו"ד ועי"ז אראה בבחי' המשכה כו', וכמ"ש בכסא ליום חגינו דעיקר הכוונה הוא ההמשכה והגילוי כו', וע"כ מקדים תחלה אחרי מות כו' בקרבתם לפני ה' וימותו שא"ז הכוונה העליונה, וע"כ בעבודת יוהכ"פ יהי' באופן אחר כו'. וזהו בקרבתם לפני ה' וימותו דעיקר החטא הי' מה שמתו בבחי' הרצוא כו', והי' החטא גם בהקירוב שלא הי' בבחי' ביטול כו', וע"ז הוא הציווי ביוהכ"פ שאחר הרצוא יהי' השוב דהיינו שיהי' עי"ז המשכה וגילוי אור כו'.