תתקסד

משה, והב' שעשו חכמי לב, והג' שעשו כל ישראל כו', וכמ"ש בתו"א ע"פ ועשית בגדי קדש דהלבושים שעשה משה הם שיהי' ע"י גילוי בחי' אוא"ס שלמע' מאצי' באצי' כו', וזהו והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך דבחי' אנכי מצוך זהו ע"י הדברים האלה כו', ובעבודה הוא בחי' השוב שאחר הרצוא דאה"ר שזהו בחי' אהרן אותי' נראה שהו"ע לאסתכלא ביקרא דמלכא בבחי' ראי', שעי"ז נעשה האה"ר בבחי' כליון לא"ס ב"ה והוא בחי' אה' בתענוגים כו' (וז"ע הרדיפה שבזהר הנ"ל שזהו מבחי' ראי' דחכ' שהוא בחי' הרצוא דאה"ר כו'), ועי"ז עיני ה' אל צדיקים בבחי' המשכה מלמעלמ"ט (ועיני ב' עינים הם בחי' מטי ולא מטי כו'), והלבושי' לזה הן תומ"צ שע"י הוא הגילוי וע"י יכולה הנשמה לקבל את האור כו'. ועל בחי' פרסא זו א' ר' עקיבא לחבריו כשתגיעו לאבני שיש טהור אל תאמרו מים מים, שיש הוא ב' פעמים יש שעולה תר"ך והן תר"ך עמודי אור שע"י הוא המשכת האור והן בחי' המצות כו', ולהיות דפרסא זו אינה פרסא המעלמת ומבדלת ע"כ נק' אבני שיש טהור, ואו' שא"ת מים מים שאינה מבדלת והכל אחד

הוא כו', וכמ"ש בכתהאריז"ל דעיקר אזהרתו להם שלא יאמרו ב' פעמים מים כי מים א' הם כו', והיינו דהפרסא שבין אוא"ס המאציל אל הנאצלים שמבדלת בין מ"ע למ"ת, מ"ע הם הע"ס הגנוזות כו' ובכללות הוא בחי' הקו הנמשך מאוא"ס שנק' מים וכמא' כמיא דאשקי לאילנא כו', ומ"ת הם הע"ס דאצי' כו', והפרסא היא בחי' הכתר המבדלת בין מ"ע למ"ת (והוא אתגלפות הע"ס הגנוזות בבחי' הכתר כו', וכמו אילין אתוון אגלימו בגוי משחתא כו' שנת"ל ד"ה ויקחו לי תרומה) הוא הנק' אבני שיש טהור כו', וכמו שבאבנים המים הם בתכלית ההסתר וכמ"ש אבנים שחקו מים שיש בהם מים אלא שהן מסותרים כו'. אמנם בהבדלה שבין עצמות אוא"ס לנאצלים אינו כמו אבנים ממש שנעלם בהם בתכלית יסוד המים, אלא כמו אבני שיש טהור שאבן הטהור מכל נדנוד גשמיות שביסוד העפר שבו הנה יהי' צורתו לעין הרואה כמהות המים ממש, וכדאי' בגמ' ב"ב ד"ד ע"א בבנין הורדוס באבני שיש דמחזי כי אידוותא דימא, דעם היותם אבנים שהוא הגלמת דבר מ"מ ה"ה נראים כמו מים כו', ועד"ז יובן באבני שיש טהור דנגלדו מבחי' מים

עליונים דעצמות אוא"ס (להבדיל בין מ"ע ומ"ת כנ"ל) נק' אבני שיש טהור כו', והיינו שהפרסא אינה מעלמת כ"כ וממילא אינם ב' פעמים מים אלא הכל א' הוא כו'.

וביאור הענין הוא דהנה כתי' כמים הפנים אל הפנים כן לב האדם אל האדם, פי' כמים הפנים אל הפנים בגשמי' דכאשר האדם מסתכל במים מיד נראו פניו בהמים, והוא מפני שהמים הם חומר זך וצלול ופשוט מכל גוונים ע"כ נראים בהם מיד הפנים המסתכלים בהם, והפנים הנראים בהמים הוא ממש כפי הפנים של המסתכל בהם, שאם יסתכל בהם ראובן יתראה בהמים פנים של ראובן וכשיסתכל בהם שמעון יתראו הפנים של שמעון, והמים בעצמם לא ישתנו בזה כלל, וסיבת שינוי הפנים הנראים במים בא מחמת שינוי הפנים של המסתכלים בהם לבד, וגם בעת שנראו הפנים בהמים אין השינוי קנוי בהמים רק שנראה כן לעין הרואה לבד שבשעה שמסתכל נראה לו שם פנים אבל לא שבאמת נקנה בהמים פנים שלו, ומה הוא הפנים הנראים הוא המים עצמן שנראי' בפנים כזה ואין כאן מהות אחר, דלהיות שהפנים אינם בהמים מצ"ע כ"א מצד הפנים המסתכלים ע"כ הפנים הנראים הם מים ממש, שבאם