תתקסג
בענין קוב"ה אסתכל באורייתא דקוב"ה הוא פנימי' א"ק והוא עצמו' הקו שמתלבש בא"ק, ובמ"א אי' די"ל שזהו בחי' כדוגמת עתיק שלעילא מגולגלתא דא"ק כו' ועמשנת"ל מזה בד"ה אלה הדברים ובד"ה ואתחנן כו'), וקדושתי שלמע' מקדושתכם זהו בחי' פנימי' עתיק כו', והוא שממשיכים ע"י התשובה כו' וכמ"ש בהבי' דשבת שבתון הנ"ל ועמ"ש בהבי' דצאינה וראינה דרוה"ב, וז"ע הפרסא דא"ק שהוא ההבדלה בין הפנימי' והחיצוני' כו'. נמצא שיש כמה פרסאות בעולמות דלבד הפרסא שבין אצי' לבי"ע יש פרסאות באצי' ולמע' מאצי', וכמו הפרסא דיגת"ד ושתי פאות וקרומא דאוירא כו'.
אמנם בכללות הן ג' פרסאות וכמו עד"מ באדם למטה יש בו ג' הבדלות כלליות, הא' חצר הכבד שמפסיק בין אברי הנשימה ואברי המזון דאברי הנשימה הן בתכלית הרוחני ואברי המזון בתכלית הגשמה, והחצר הכבד מפסיק ביניהם כו', והב' מיצר הגרון המפסיק בין המוחין למדות דבכדי להיות ממהות מוחין מהות מדות הוא ע"י מיצר הגרון כו', והג' קרום של המוח המפסיק בין למע' מהמוחין והמוחין כו', ובד"כ הוא בין המוח והגולגלתא כו' וכמשנ"ת ענינם לעיל. וכמו"כ הוא בכללות ההשתל' שיש ג' פרסאות כו', והפרסא הראשונה היא בין למע' מאצי' לאצי' כו', דכל המדרי' שלמע' מאצי' הכל הוא מדרי' א', וכמ"ש בתו"א ד"ה פתח אלי' וכל ענין הצמצום הזה כו' הכל בכלל כתר דאצי' שהוא הממוצע להיות התהוות האצי' כו', הרי כל המדרי' שלמע' מאצי' נחשב למדרי' א' והוא בחי' הכתר בכלל כו', ויש פרסא המבדלת ביניהם כו', והפרסא היא בחי' הכתר, דבחי' כתר גופא היא בחי' הפרסא וכמ"ש הפרד"ס שער הצחצחות פ"ו על מאה"ז נח דס"ה ע"א כד רעותא עילאה לעילא ולעילא קיימא על ההיא רעותא
דלא אתייעדא כו' אפיק מה דאפיק ונהיר מה דנהיר כו' חד פריסו אתפריס ובגו ההיא פריסא ברדיפו דההיא מחשבה עילאה מטי ולא מטי עד ההוא פריסא כו', וכ' וז"ל חד פריסא אתפריס היינו הכתר בעצמו הנאצל ומתגלה שהוא מסך בין הנאצלים והמקורות המתאחדים בעצם השרש עכ"ל, והמקורות המתאחדים בעצם השרש הן הע"ס הגנוזות במאצילן הנק' צחצחות כו', ובחי' הכתר כמו שנאצל ונתגלה מהע"ס נעשה בבחי' פרסא ומסך בין הע"ס הגנוזות ובין הנאצלים כו', וזש"א כד רעותא עילאה לעילא ולעילא היינו בחי' עצמות אוא"ס כו', אפיק מה דאפיק ונהיר מה דנהיר הוא שרשי הכלים ושרשי האורות שהן ע"ס הגנוזות כו', חד פרסא אתפריס היינו בחי' הכתר כו', וברדיפא דההיא מח' פי' הפרד"ס רדיפא הוא העלאת מ"ן, ומח' עילאה היא בחי' חכ' כו', וברדיפא דההיא מח' עילאה דע"י העלאת מ"ן דבחי' החכ' אל הכתר מטולמ"ט עד ההוא פריסא, דהשרשים הנעלמים היינו הע"ס הגנוזות נמשכים בבחי' מטולמ"ט בבחי' הפרסא שהיא בחי' הכתר, ושם מתגלמים הע"ס כו', וע"י הפרסא דכתר נמשך מהע"ס הגנוזות בבחי' החכ' כו'.
נמצא דבחי' הכתר הוא בחי' הפרסא ומסך על בחי' הע"ס הגנוזות ועל ידה נמשך האור בחכ' כו'. וי"ל דזהו בחי' הלבושים הנעשים ממעשה המצות, וכידוע דמצות הן בחי' לבושי' למע' וכמו לבושו צדקה כו', וכמו"כ הן לבושי' אל הנשמה כו', דכמו שע"י הפרסא דכתר מאיר אוא"ס באצי' כמו"כ ע"י לבושי' אלו יכול להיות גילוי האור ויכולה הנשמה ליהנות מהגילוי אור כו'. והנה ידוע דהלבושי' דמצות יש בזה ג' מדרי' וכמו שמצינו בבגדי אהרן שיש בהם ג' מדרי', הא' הלבושי' שעשה
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.