תתקסב
וההתקשרות דדעת הוא גם בדרך הכרח, להיות שהדעת הוא עצמי ע"כ יכול להכריח עצמו, דגילוים א"א להכריח שאם ישנו להגילוי ישנו, ואם לא יש הגילוי א"א להכריח שיהי' הגילוי, אבל דבר עצמי ביכולת להכריח ועי"ז ממילא באים הגילוים וכמ"ש במ"א, וזהו בחי' אוירא שמקשר ומחבר בדרך הכרח כו'. ובנפש הוא כח הנתינה והמסירה די איבער גיגעבינקייט מה שנותן א"ע בתורה גם בדרך הכרח וכן מה שמוסר עצמו לאלקות כו', ועי"ז יהיו הגילוים כו', והגילוים הם מהמקורים כמו בחי' ח"ס וגולגלתא כו', רק ע"י בחי' דעת דעתיק שבאוירא כו', וזהו מה שפועל ע"י הקרום המבדיל לקשר ולחבר כו' (וי"ל ג"כ שזהו מה שיש חילוקים במצות דהגם דאל תהי יושב ושוקל במצותי' ש"ת שזהו מצד הרצון אבל מצד התענוג יש חילוקים, וכמו מצות שופר שהיא למע' משארי מצות כו').
וענין בחי' פרסא דא"ק שנת"ל (ד"ה ויקחו לי תרומה) ע"ה שזהו לגבי כללות ההשתל', י"ל שז"ע קדושתי שלמעלה מקדושתכם דמבו' בהבי' דשבת שבתון שזהו למע' מרדל"א כו', דקדושתכם הוא בחי' קדה"ק שזהו ג"ר דעתיק וקדושתי הוא בחי' א"ס שלמע' מהג"ר דעתיק כו', והוא מ"ש בבי' האד"ז מהאריז"ל על מא' האי עתיקא אשתכח בתלת ראשין נמצא ומתעלם ומתגלה בתלת ראשין (ועמ"ש מזה לעיל ד"ה פדה בשלום נפשי), והוא הא"ס המתלבש בג"ר דעתיק שזהו עיקר עתיקא כו', ועז"א בפי' הספ"ד מהאריז"ל דההוא רישא דלאו רישא אשר שם חביון עוז העצמות הוא עצמו אינו משיג מה שיש בו וזהו פי' דלא ידע כו', ופי' הוא עצמו היינו בחי' חיצוני' עתיק (שגם רדל"א נחשב כאן בכלל חיצוני' עתיק), והא"ס המלובש ברדל"א הוא בחי' פנימי' עתיק כו', וי"ל שזהו מה שנמצא מבחי' א"ק ברדל"א וכ"מ במ"א בההגהות לברוך שאמר שבסידור. והנה א"ק בחי' עצמות א"ס שאחה"צ כו', וכידוע בש' א"ק שמורכב משני ענינים הפכים דאדם הוא מחודש וקדמון הוא שבלתי מחודש כו'. אך הענין הוא דהנה בצלם אלקים עשה
את האדם וקאי על האדם שלמטה שהוא בצלם אלקים, וא"כ כ"ש בחי' אדם דברי' דכללות שהוא בצלם אלקים שברא אותו כו', ולהיות שזה פרצוף אדם היותר ראשון ונק' מחה"ק אשר קודם לזה לא הי' מח' כו', ה"ה בצלם אלקים שחשב מח' זו דהיינו בחי' א"ס קדמון לכל הקדומים כו', ועש"ז נק' אדם קדמון כו', וא"כ הרי א"ק הוא בחי' עצמות א"ס כו', ולכן נק' א"ק עילת כל העילות וכמ"ש בזהר בראשית דכ"ב ע"ב שיש עה"ע ועכה"ע, ובמק"מ שם דעה"ע כל מדרי' נק' כן, ועכה"ע הוא בחי' א"ק שמובדל בערך להיות בחי' א"ס כו', וזהו הא"ס שמתלבש ברדל"א והוא בחי' פנימי' עתיק כו'. וידוע דכל ההמשכות שממשיכים עכשיו ע"י תומ"צ וגם ע"י מס"נ דק"ש הוא מבחי' חיצוניות עתיק, ופנימיות עתיק יתגלה לעתיד וכמ"ש בפע"ח שער הק"ש פט"ו, והו"ע פנימי' אבא פנימי' עתיק ולא ידעתי הטעם בחי' לא ידע כו' וכמ"ש במ"א, וזהו בחי' קדושתי שלמע' מקדושתכם, קדושתכם זהו שממשיכים ע"י תומ"צ מבחי' חיצוני' עתיק (וגם בזה יש המשכה מבחי' א"ק וכמ"ש בהבי' דונקדשתי בענין מס"נ דק"ש שממשיכים יחוד או"א שזהו
מבחי' עתיק ומא"ס המאציל כו', וזהו ההפרש בין יחוד או"א ויחוד זו"ן, דיחוד זו"ן הוא ההמשכה דס' השתל' ויחוד או"א הוא ההמשכה מעצמות א"ס כו', וי"ל שכ"ז הוא בחי' חיצוני' א"ק כו', ומה שנמצא ברדל"א י"ל שזהו בחי' פנימי' א"ק וכמ"ש במ"א
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.