תתקנח

ואח"כ נמס ונעשה מים רק בין מים למים הי' נקרש כו', והו"ע חכ' בראש וחכ' בסוף ובנתיים יש בחי' פרסא שהו"ע שלג כו', אבל אח"כ נעשה חכ' בסוף ע"ד בחי' חכ' בראש כו', וכמו משה עבדי ודוד עבדי יר"ע ויר"ת כו', דשניהם הם בחי' עבד ובחי' יראה שהו"ע הביטול רק שזהו בחי' יר"ע ויר"ת כו'. ועד"ז הוא כאן דבגולגלתא הוא בחי' ש' הוי' וכן כשבא בחכ' מתגלים האותי' דש' הוי' דהוי' בחכ' וכן אצי' בכלל הוא ש' הוי' כו' (והוא בחי' ש' הוי' דלעילא וש' הוי' דלתתא כו', ובפרטי' הן הב' שמות הוי' שקודם יגמה"ר דפסיק טעמא בגווייהו כו' וכמ"ש במ"א), ובאמצע הוא התחלפות האותי' דהוי' בש' מצפ"ץ בהב' פאות שזהו בחי' הפרסא שבין ע"ס דגולגלתא ובין היגת"ד כו', וז"ע ושער רישי' שהן בחי' הפאות ה"ה בחי' פרסא שעי"ז הוא ההמשכה ביגת"ד כו'.

והנה נת"ל (ד"ה הנ"ל) דיגת"ד הן ג"כ בחי' פרסא שז"ע בחי' שלג כו', הנה יש יתרון מע' בבחי' הפרסא דב' פאות שנק' בפסוק בש' שערות ויגת"ד נק' בש' לבושי' כמ"ש לבושי' כתלג חיוור ושער רישי' כעמר נקי כו', והרי הלבוש הוא נפרד מעצמות האדם שברצותו פושטו כו' משא"כ השערות הם יונקים מעצמות האדם וכשיומשך השערה ירגיש כאב לפי שיש בה יניקה וחיות מהמוח כו', וגם הנה השערות יש להם עוד מעלה יתירה שהן בחי' צומח אבל הלבוש שהוא נפרד הוא בחי' דומם כו', וזהו יתרון מע' ומדרי' הפאות דא"א על בחי' יגת"ד שהפאות הן שערות הראש היינו בחי' גולגלתא שבו מלובש חסד דעתיק (וזהו כמשל השערות שיונקים מעצמות האדם כו'), וההמשכה ממנו נק' ושער רישי' כעמר נקי שנמשלו לשערות כו', והיגת"ד הן ממו"ס שבו מלובש גבו' דעתיק ונק' לבושי' כתלג חיוור שהלבוש הוא בחי' דומם ולמטה מבחי' שערות כו'. והענין הוא דהנה חסד דעתיק הוא גילוי בחי' עתיק כמו שהוא שלא ע"י בחי' גבורה וצמצום וגבו' דעתיק הוא שבא בבחי' צמצום להיות בבחי' מדה וגבול כו', וגולגלתא

שהוא בחי' הרצון שלמע' מהחכ' ה"ז מתאחד עם בחי' תחתונה שבמאציל שהיא בחי' חסד דעתיק גילוי בחי' עתיק כמו שהוא והוא בחי' חיצוני' עתיק בחי' ז"ת שבו, ומ"מ הוא בחי' העצמי' דחיצוני' עתיק כו' (ולכן בגולגלתא רק ז' תיקונים שזהו כמו שעיקר הכוונה היא בהשתל' בבחי' ז' מדות דוקא כו' וכמ"ש במ"א וכמשנת"ל ד"ה ויקהל משה), וע"כ ההמשכה והגילוי הוא ג"כ בבחי' שערות שיש בזה איזה גילוי אור וחיות והוא בבחי' צומח כו', אבל מו"ס שבא בבחי' הגבלה דכל חכ' וטעם ה"ה בבחי' הגבלה כו', ולכן מתלבש בזה רק בחי' גבו' דעתיק לא בחי' הגילוי דעתיק כו', וע"כ ההמשכה מזה הוא בחי' לבושים שזהו כמו בחי' דומם כו'. והגם דת"ד הן ג"כ שערות, הענין הוא דאי' במב"ש ח"ג ש"ב פ"ב דבעתיק עצמו אין בו שערות כי אין בו מבירורי המלכים שמזה הוא השערות, ומ"ש ועת"י יתיב כו' ושער רישי' כו' זהו מפני שעת"י מתלבש תוך א"א וע"כ בחי' שער רישי' דאריך נחשב כאלו הן שערות דעתיק כו', וי"ל דזהו דוקא בשער רישי' דא"א שנחשב כאלו הם שער רישי' דעתיק לפי שבו מלובש חסד דעתיק

שהוא גילוי עצמות בחי' עתיק כו', וא"כ השערות דרישי' הן גילוי הארה מבחי' עתיק כו', אבל הת"ד הגם שנחשבים בחי' שערות לגבי מו"ס הנה לגבי עתיק נחשבים רק כמו בחי' דומם כו', והיינו דהמשכת השערות הוא רק הארה מבחי' מו"ס כו'. וזהו ועת"י יתי' לבושי' כתלג חיוור ושער רישי' כו' דלגבי בחי' עתיק היגת"ד הן רק בחי' לבושי' ובחי'