תתקנו

גם הם מעצמו' אוא"ס ב"ה, שהרי כללות האור הנמשך בעולמות הוא רק הארה לבד כו' כמשנת"ל שם, ע"ז הוא הברכה היינו המשכה מבחי' עצמות אוא"ס ב"ה, והיינו כאשר ממשיכים תוס' אור מהמאורות באו"כ דאצי' עי"ז יתברכו גם הם מא"ס ב"ה כו'.

והנה כ"ז הוא ההמשכה בדרך ס' השתל' וכמ"ש בע"ח דד' עולמות אבי"ע הן הוי' א' י' באצי' ה' בברי' (י' הוא בחי' נשמתא וג' אותי' הו"ה הן בחי' גופין כו'), והו"ע מה שהקב"ה עשה כמה צמצומים דרך כמה עולמות שהוא התעלמות האור ע"י הכלים כו'. אך הנה יש כמה פרסאות בעולמות דלבד הפרסא שבין אצי' לבי"ע הרי גם באצי' ולמע' מאצי' יש מסכים ופרסאות, וכמשנת"ל (ד"ה ואתה תצוה) שיש פרסא בין המוחין לז"א וכן בין מו"ס לח"ע דאצי' והן היגת"ד שהן בחי' מסך ופרסא כו', וכמו"כ יש פרסאות גם למע' מהיגת"ד, דהנה כתי' לבושי' כתלג חיוור ושער רישי' כעמר נקי וידוע דלבושי' כתלג חיוור הוא בחי' יגת"ד, ושערות הראש הן בחי' שערות דגולגלתא דא"א והיגת"ד מתחילין משערות הראש ומקבלים מהם כו', אך שרשם הוא רק מב' פאות שזהו סוף מדרי' שערות הראש והן בחי' מל' דכתר שבכתר כו' (דגולגלתא הוא בחי' כשב"כ וכלול מע"ס והפיאות הן בחי' המל'). והענין הוא דהנה בכדי להיות המשכת האור והשפע מאוא"ס המאציל להיות מקור להתהוות כל ס' ההשתל' הוא רק מבחי' מל'

לבד כו', וכנודע דכללות ההשתל' הוא רק מבחי' מל' דא"ק (ועמ"ש בהוספות דת"א בהבי' דואני נתתי דיסוד דא"ק הוא בחי' ש' מ"ה המברר כו', והיינו שהגילוים בעולמות הוא מבחי' מל' דא"ק וכמו שביאר שם שז"ע הע"ס הגנוזות כו', ובחי' יסוד דא"ק הוא המברר ומתקן האורות כו', וכמשנת"ל דש' מ"ה הוא העושה בחי' הביטול בהאורות להיות בבחי' התלבשות כו'), כי בחי' מל' הרי אין מלך בלא עם וע"כ מזה הוא התהוות ההשתל' (דאס מאנט אוף דעם ענין ההתהוות כו'), ועוד כי מדת המל' היא בחי' התנשאות וכמא' המלך המרומם לבדו והמתנשא מימות עולם כו', והתנשאות הוא בחי' ההסתלקות שלא ירד עליהם האור בגילוי כ"כ כו', ולכן כל ההמשכות מהמאציל עליון אא"ל נמשך רק ממדת המל', דבחי' מל' דא"ק שהיא רק הארה ולא העצמיות ומהות ממש נעשה עתיק לאצי' כו', והע"ס דרישא הן ע"ס דגולגלתא שבהם מלובש חסד דעתיק כנודע, ובכדי להיות המשכת יגת"ד מבחי' ע"ס דרישא (דיגת"ד הן מקור או"פ וכידוע דהתחלת ההשתל' הוא ממו"ס וכמ"ש הרמ"ז פ' אמור דפ"ח ע"ב דעיקרו של אצי' מתחיל ממו"ס וגולגלתא

הוא בחי' או"מ כו') זהו רק מבחי' המל' שבע"ס דרישא שזהו בחי' הפיאות כו', דפיאה היא סוף ההמשכה שהיא בחי' מל' כו'. והנה ידוע דהב' פיאות הן ב' שמות הוי' שקודם יגמה"ר שאינם בכלל היג"מ והן המקורים להיגמה"ר כו', אך כמו שהן בהפיאות אינם שמות הוי' רק באים בחילוף א"ת ב"ש בשמות מצפ"ץ (פאה בגימ' אלקי' ולהיות דבא"א אין אלקי' עמדי ע"כ הן בשמות הוי' רק לא הוי' ממש כ"א מתחלפים בשמות מצפ"ץ, וכמ"ש בע"ח שער א"א פ"ג ובמב"ש ש"ג ח"ב פי"ג ובפע"ח שי"ב פ"ז וח' ובבי' האד"ר על המא' דקל"א ע"א). והענין הוא דהנה הד' אותי' הוי' מורים על המשכת האור י' צמצום ה' התפשטות כו' וכמשנת"ל (ד"ה זה יתנו), וזהו כאשר ההמשכה היא בס' השתל' מעילה לעילה שכדי להיות המשכה והתהוות צ"ל תחלה צמצום ואח"כ התפשטות כו', וזהו כשנמשך ההתהוות ממדרי' למדרי' שהיא