תתקנג

מקננא באצי' דבכללות אצי' הוא הביטול דבחי' חכ' כו', ע"כ בחי' הקו מאיר בכל הכלים ע"י בחי' החכ' כו', וזהו דאיהו וגרמוהי חד באצי' להיותם כולם בבחי' הביטול ומלובש בהם אוא"ס בחי' אור הקו כו', אבל בברי' שאין החכ' מתגלה שם רק בחי' הבינה וא"כ אין שם גילוי הקו כו', וכידוע דהקו מסתיים באצי' כו', ע"כ בברי' לאו איהו וחיוהי וגרמוהי חד לפי שאין שם בחי' הביטול דחכ' ולא הגילוי דבחי' החכ' כו', וזהו דבברי' הן כגופא בלא נשמתא, דבאצי' שהחכ' מתגלה בכל האצי' הרי הנשמה מלובשת בהגוף שהן הכלים דע"ס, אבל בברי' שאין החכ' מתגלה שם רק בחי' הבינה הרי זהו בחי' הכלים לבד ואור הקו שבחכ' דאצי' אינו מאיר שם ה"ז כגופא בלא נשמתא כו'. ולפ"ז צ"ל מ"ש בהקדמת ת"ז דברי' לאו איהו וחיוהי חד ולאו איהו וגרמוהי חד קאי על הכלים ואורות דאצי' כמו שהן בברי' כו', דע"פ פשוט קאי על הכלים דברי' והאורות נ"ר שלהם כו', אך באמת הכלים דברי' אינם גם כגופא לגבי אור הקו כי מובדלים המה לגמרי ואינם בערך כלל כו', ונק' רק בש' לבושים וכמא' לבושין תקינת

לון כו', ומ"ש לאו איהו וחיוהי כו' הוא על הכלים ואורות דאצי' דכמו שהן באצי' הרי איהו וחיוהי וגרמוהי חד מפני שמאיר בהם אור הקו שבחכ' בחי' ההוא נביעו כו', ובירידתן לבי"ע שאין הקו מאיר בהם לאו איהו וחיוהי וגרמוהי חד כו'. וי"ל כמשנת"ל (ד"ה כל מחלוקת וד"ה זאת חקת התורה) בענין ע"ס הגנוזות שהן בבחי' אחדות יש בזה ב' מעלות שהאו"פ שבכל ספי' הוא בבחי' ריבוי אור (דע"ס הגנוזות הן ג"כ בבחי' אורות וכלים וכמ"ש הפרד"ס שער הצחצחות פ"ו דבשרשי הכלים יש ג"כ העצמות המתפשט בהם, דכמו שהע"ס הגלויות הן בבחי' עצמות וכלים כמו"כ הוא ג"כ בע"ס הגנוזות, ולפי שאינן בבחי' מציאות דבר מאיר בהם האור בגילוי אור רב כו'), ועוד האור העולה על כולם דבהתאחדות כולם מאיר עליהם אור עליון הכולל כולם כו', וכאשר נפרטו בספירות מיוחדות הרי האור העולה על כולם מסתלק מהם וגם האור פנימי אינו מאיר בהם בבחי' גילוי אור רב (כי נעשים בבחי' מציאות בהתגלות שלהם כו'), ונת' שם דהאור העולה על כולם הוא בבחי' סילוק והאו"פ הוא בבחי' מיעוט כו'. וכמו"כ י"ל

בכלים דאצי' שיורדים לבי"ע להיות בחי' נר"נ לבי"ע דבחי' החכ' היא בבחי' סילוק מהם ועז"א וכד אנת תסתלק מינייהו כו', ובחי' אור הבינה (דבכללות הוא בחי' גופא כו') הוא בבחי' מיעוט האור וכנ"ל במשל השכל שמתחלק בכמה אותי' וצירופים כו', ולהיות שזהו מאצי' לבי"ע מובן שהמיעוט בזה הוא הרבה יותר מכמו מע"ס הגנוזות לע"ס הגלויות כו', והיינו דגם בחי' הכלים והאורות דבחי' בינה כמו שהן בברי' ה"ה כמו עד"מ באדם בשעת מוחין דקטנות כו', וכמשל הנ"ל בהשפעת השכל לתינוק שהוא בבחי' קטנות השכל רק האותי' הן בריבוי אבל ענינם הוא מועט כו'.

והנה זהו מה שנמשך מאצי' לבי"ע, אמנם מה שבי"ע מקבל בחי' הכלים דאצי' מבו' במ"א דכמו הנשמה בגוף הרי מורגש רק מציאותה ולא מהותה כו', כמו"כ בחי' אור הנשמה דבי"ע הרי הכלים דבי"ע משיגים ומרגישים רק בחי' המציאות לא בחי' המהות שלהם כו', שהרי הכלים דאצי' הן אלקות ממש והנברא אינו יכול להשיג מהות אלקות שבאם ישיג אלקות לא יהי' בבחי' נברא כו', וע"כ הכלים דברי' שהן בחי' נברא אינם משיגים בחי' מהות האלקות דכלים דאצי' רק מציאותן לבד כו', ומובן במכ"ש מאצילות שהרי הכלים דאצי' כמו שתופסים את