תתקמא

זהו מהאוא"ס הבל"ג (והוא בחי' מין כנף כו') רק שזהו מה שהאוא"ס הבל"ג שיער בעצמו להיות אור בבחי' מדה וגבול כו', והשערה זאת היא בחי' כח הגבול שבא"ס כמו שהוא קוה"צ כו', ונתגלה המדידה וההגבלה ע"י הצמצום כו', וכמשנת"ל דבאור הקו באים הע"ס הגנוזות בספי' פרטי' בבחי' נקודות כו'. ועז"נ קול דודי הנה זה בא מדלג כו' מקפץ כו', ועד"מ מי שהוא הולך כדרכו גופו עומד על הארץ ממש ואף בשעה שהוא הולך ומגבי' רגלו א' אבל רגלו שני עומד על הארץ, ואף מי שהוא רץ במרוצה הוא מגבי' רגלו במהירות גדול אבל מ"מ רגל א' ימין או שמאל עומד על הארץ ורגלו השני באויר (והדוגמא למעלה דמה שעומד על הארץ הו"ע והארץ הדום רגלי והיינו התלבשות האלקות בעולמות גם במדרי' התחתונים שזהו בחינת ומדרי' התחתונה שבאלקות כו', ובאופן עליון יותר הוא התלבשות אור האלקי במצות מעשיות שזהו ע"י שהאדם משפיל א"ע בבחי' שמאל דוחה מי אנכי לעלות למע' בבחי' קירוב כו' רק להיות למטה ולקבל עליו עומ"ש כו', דמדה כנגד מדה האוא"ס משפיל א"ע כבי' במצות מעשי' בעשי' למטה כו'

וכמ"ש בלק"ת בסופו בד"ה השמים כסאי, וענין ההילוך הוא המשכת האור בדרך ס' השתל' והוא עד"מ בהילוך שמגבי' רגלו א' ומעמיד רגל א' על הארץ דכ"ה ס' ההמשכה מעו"ע דחיצוני' שבעליון נעשה פנימי' התחתון כו', וזה כמשל שרגל א' על הארץ כו', ובכדי שיומשך בחי' החיצוני' שבעליון צ"ל צמצום והעלם בחי' הפנימי' כו', וזהו משל הגבהת רגל א' כו', וכן בעבודה הוא האהוי"ר שע"פ טו"ד שבאים מהתבוננות שבמוח ונמשך אור המוחין בהמדות כו', והוא לאחר שנתעלם הפנימי' נמשך מחיצוני' המוחין במדות כו', ועי"ז הוא ההמשכה למע' האור שבס' והדרגה כו', וענין המרוצה הוא בהאור שלמע' מהשתל' שבא שלא בס' והדרגה כו' וכמ"ש בלק"ת ד"ה והנה פרח מטה אהרן, ובעבודה הו"ע רעו"ד שזהו מצד רצון העצמי שבנפש שלמע' מטו"ד ועי"ז מעוררים וממשיכים בחי' אוא"ס שלמע' מהשתל' כו' וכמשנת"ל, ומ"מ גם בזה שייך שמגבי' רגלו הא' ומעמיד א' מפני שגם בזה יש סדר (וכמ"ש הרה"ג מהר"ל מפראג ז"ל שגם בנסים היוצאים מדרכי הטבע יש בהם סדר כו') דהמשכת האור הסוכ"ע הוא ג"כ בבחי' מטולמ"ט שהוא

בחי' רצו"ש כו', ולפעמים מתגלה בבחי' החסד ולפעמים בבחי' הגבו' וכמו ובמורא גדול זה גילוי שכינה כו', וכן בעבודה לפעמים הוא בבחי' ימין מקרבת ביותר בבחי' אה"ר כו' ופעמים בבחי' יראה וביטול ביותר כו', ועמש"ל ד"ה בקר ויודע ה' איך שברצון בחי' חו"ג אינם בהתחלקות כו', וכ"ז הוא בהמשכות שאחה"צ כו'). אבל הדילוג הוא שמגביה כל גופו ושתי רגליו מארץ והוא באויר ומדלג ממקומו שהוא דרך אויר ואח"כ עומד ונתגלה בארץ וקודם שעומד על הארץ הגבי' עצמו ונעשה חלל ומקו"פ בינו לארץ, וכמו"כ הוא בהמשכת אוא"ס ב"ה בעולמות דרך דילוג הצמצום הוא שנתעלם האוא"ס לגמרי ונשאר מקו"פ ואח"כ נמשך האור שלא בהדרגה ועי"ז הוא בא במדה וגבול בבחי' התחלקות כו', ומה שע"י ההמשכה שלא בהדרגה נעשה התחלקות בהאור י"ל כמשנת"ל (ד"ה ויחן ישראל) בענין הכאת האו"מ באו"פ שזהו כמו עד"מ שני בעלי שכליים כשא' מקשה לחברו על סברתו ה"ה נופל עי"ז מסברתו ומ"מ אינו נופל לגמרי מסברתו כי סברתו היא סברה וה"ה מוצא סברה במה לתרץ סברתו, רק להיות שבאה ע"י סתירה ה"ה סברה קטנה בערך הסברה הקודמת מפני שסבתה