תתקמ

אבל לפ"ז יקשה לו איך נתהוו הכלים מן העצמות שזהו התהוות הריבוי מהאחד הפשוט כו' (ועמ"ש במ"א בדעת הפרד"ס בענין עצמו' וכלים בד"ה אור זרוע לצדיק). אך באמת לית פירכא מעיקרא כלל איך יהי' הריבוי וההתחלקות מן העצמות דהעצמות גופא מכריח ענין הריבוי וההתחלקות, דענין העצמות הוא שלא יתואר ולא יוגדר בשום דבר והיינו שהוא בבחי' פשיטות בתכלית כו', והפשיטות האמיתי מכריח גם ענין הריבוי וההתחלקות כו', והוא מ"ש העה"ק דהא"ס הוא שלימות בלי שום חסרון וע"כ יש בו גם כח הגבול, שא"ת שיש לו כח בבע"ג ואין לו כח בגבול אתה מחסר שלימותו אלא כשם שיש לו כח בבלתי גבול כן יש לו כח בגבול כו', וכ"ה בענין הריבוי וההתחלקות וכמ"ש הרה"ג מהר"ל מפראג ז"ל בהקדמתו לס' גבורות ה' דהעצמות להיותו פשוט אמיתי ואינו מוגדר בשום גדר יכול להסתעף ממנו גם הריבוי וההתחלקות שא"ת שאינו יכול להסתעף ממנו הריבוי וההתחלקות הרי נתת לו הגבול וההגדרה ואינו פשוט אמיתי, אלא מצד הפשיטות האמיתי בהכרח שיכולתו בכל כו' והו"ע כל יכול כו', וכמ"ש בדרוש יו"ט של ר"ה

רס"ו דאמיתי' ענין א"ס הוא הבל"ג האמיתי והיינו אמיתי' השלילה מכל דבר וכמו שלילת החיוב ושלילת השלילה שלילת הגבול ושלילת הבל"ג וממילא הוא הכל כו', ובכללות הוא בחי' כח הבל"ג וכח הגבול דכח הבל"ג הוא כח האחדות וכח הגבול הוא כח הריבוי דפשיטות העצמות מכריח ב' הענינים שנושא את שניהם כו', ובעצמות האחדות והריבוי שזהו הבל"ג והגבול אינם הפכים מפני שהכל הוא עצמו' כו', דהנה בגילוים הרי כח הבל"ג אינו כח הגבול כלל וכן כח הגבול אינו כלל כח הבל"ג, ולכן הבל"ג אינו יכול לקבל את הגבול והגבול אינו יכול לקבל את הבל"ג, אבל בעצמו' הרי שניהם הם עצמו', ורק אנו תופסים את העצמו' יותר בענין הבל"ג, אבל באמת גם הגבול הוא עצמו' או ששניהם אינם עצמו', דעצמו' אינו גבול ואינו בל"ג דשני הענינים האלו שייך רק בגילוים ובעצמות הוא בחי' היכולת שביכולתו להאיר וביכולתו שלא להאיר כו' וכמ"ש בדרוש הנ"ל באורך, ובגילוים זהו בחי' כח הבל"ג וכח הגבול כו', דקוה"צ הי' התגלות מבחי' כח הבל"ג שבא"ס (היינו שהגילוי הזה הי' בהתגברות כו') וע"י הצמצום נתגלה בחי' כח הגבול שבא"ס כו' וכמשנת"ל.

וע"י הצמצום בא האור בבחי' התחלקות כו', להיות דהצמצום הוא שנתעלם האור ונשאר מקו"פ כו' והמשכת האור אח"כ בא בדרך דילוג הצמצום והיינו שלא בהדרגה כו', וכמו עד"מ המדלג וקופץ ממקום למקום שהוא נעתק ממקום למקום שלא בהדרגה בהילוך מעט מעט על הארץ אלא הוא כפורח באויר כו', וכמו"כ הוא למע' שנמשך האור דרך דילוג הצמצום שלא בהדרגה ועי"ז הוא בא בבחי' התחלקות כו', והיינו שא"ז רק שהצמצום מגביל את האור (שהי' אפשר לו' שזהו כמו חוץ לעצמותו כו', ובאמת מאחר שהצמצום שהוא כח הגבול ה"ז ג"כ עצמו' כנ"ל א"כ גם אם נא' שההגבלה היא מהצמצום א"ז חוץ לעצמותו מאחר שזה ג"כ אלקו' כו') כ"א שהאור עצמו בא בהתחלקות כו', והיינו גם להשטה שהאורות פשוטים והיינו שהן המשכה מבחי' האוא"ס הבל"ג, הנה ע"י שהאור בא בדרך דילוג הצמצום שלא בהדרגה ה"ה בא בבחי' התחלקות כו', וגם לפמשנ"ת בדרוש זה שהאו"פ גם כמו שהוא קוה"צ הוא בבחי' מדה וגבול והו"ע הע"ס הגנוזות במאצילן כו' וכמשנת"ל באורך, ומ"מ א"ז בחי' כח הגבול שבא"ס שהרי