תתקלט

החסד ה"ה פועל פעולת החסד וכה"ג בכל הספי' כו', אבל האור מצ"ע הוא פשוט כו'.

אך באמת א"ז מספיק עדיין דזה שייך למטה שהכלים המה דבר בפ"ע מן מה שבתוכם ואין הכלי הוראה על מה שבתוכה וגם לא שייכות כלל למה שבתוכה כו', וגם יתכן לומר שהגוון הוא במקרה במה שבתוך הכלי ובא בו רק מצד הכלי כו', וכמו אור השמש או המים שאין בהם גוון כלל רק מצד שהן פשוטים ה"ה נראים בכל גוון שיהי' ואין הגוון בהם עצמן כלל רק בא בהם במקרה מצד הכלי כו', דכ"ז לא יתכן לומר למע' שהרי למע' האורות והכלים אינם ענינים נבדלים לגמרי ח"ו. וע"ה שזה אין וזה יש מ"מ יש להם שייכות זל"ז (דגם בבחי' האין והיש שלהם הרי האור הוא מאין ליש והכלי הוא מיש לאין בכדי שיתאחדו כו' וכמשנת"ל), והאור המתלבש בכלי החסד יש לו עכ"פ שייכות אל החסד כו' (דגם להשטה שהאורות הן פשוטים ואור החסד הוא רק שמאציל מציאות החסד שזהו הכלי כו', מ"מ צ"ל שיש לו שייכות אל החסד להיות מאציל אותו כו', וכמו בענין אצי' בכלל מאוא"ס המאציל שזהו בחי' הכתר הרי מחלקים ב' מדרי' בכתר ומה שהוא ראש ומקור לנאצלי' הרי יש לזה שייכות אל הנאצלים כו' כידוע ומבו'

בכ"מ דבחי' תחתונה שבמאציל מובדל בערך מהנאצלים, אבל מה שהוא ראש ומקור לנאצלי' יש לזה שייכות אל הנאצלים והע"ס הנאצלי' נמצאים כלולים בשרשם ומקורם כו', רק שהן שם בבחי' רצון דהיינו הרצון בחכ' והרצון בבינה כו' וכמשנת"ל (ד"ה כי תשא), וכידוע בענין מאה שנה שזהו באריך שהספי' שם במספר מאה דעתיק הוא בחי' חד ולא בחושבן כו', הגם שבאמת גם בעתי' נמצאי' הע"ס מ"מ ה"ז שם בבחי' חד ממש כו', אבל באריך הן במספר מאה כו', הרי שהמדרי' שהיא מקור לנאצלי' הוא בבחי' שייכות אל הנאצלי' והנאצלים נמצאים כלולים שם כו', וא"כ גם באור החסד שמאציל ספי' החסד הרי יש לו שייכות אל החסד כו', וע"כ כשנאצלה כלי החסד והאור מתלבש בתוכה ה"ה בבחי' חסד כו'). וגם הרי מהתעבות האור נעשה הכלי כו' (וזהו להשטה שגם באורות יש ע"ס כו'), וע"כ הכלי היא גוון האור היינו שהיא מורה על האור כו', והיינו שהאור הוא בחי' חסד רק שהוא בבחי' פשיטות לגבי הכלי והכלי מתאר אותו במדרי' החסד כו'. וגם א"א לשלול לגמרי ענין החסד או החכ' וכה"ג מן האור ושזה בהאור רק ע"י

הכלים, וכמו אור השמש והמים שבהם לא יש הגוון כלל ובא בהם רק במקרה ע"י הכלים, וכמו"כ נא' גם בהאור שאין בו בחי' החכ' והחסד ובא בהאור רק ע"י הכלים, א"כ הרי יודע בידיעה שחוץ לעצמו ח"ו ומתחסד בחסד שחוץ לעצמו ח"ו כו', וכמו שהקשה הפרד"ס קושי' זו להרמ"ר שם פ"ג, דשיטת הרמ"ר הוא דהספי' הן הכלים דהאור הוא פשוט לגמרי וחו"ג הוא הכלים שהן כמו כלי האומן שכל כלי פועלת פעולה מיוחדת והאומן א' הוא ופועל בכל כלי כפי אופן הכלי ההיא כו', וכמו"כ שהאור הוא פשוט ופועל ע"י הכלים כפי אופן הכלי כו', והקשה לו הפרד"ס שא"כ ה"ה יודע בידיעה שחוץ לעצמו כו', הרי גם לפ"ד שהגוון בהאור הוא רק ע"י הכלי יקשה לו ג"כ קושי' זו, והפרד"ס נר' שמסתפק לעצמו בתי' קושי' זו בזה שלדעתו הכלים אינם דברים נבדלים מן העצמו' ככלי האומן כו', והיינו שאינם בבחי' ברי' כ"א זהו ג"כ מה שנאצלו וא"כ אינם חוץ לעצמותו ח"ו דמאחר שהכלים הם ג"כ נאצלי' ה"ה אלקו', וע"כ גם אם הידיעה בהאור הוא ע"י הכלי הרי הכלי היא ג"כ אלקו' ובאלקו' גופא אינו שייך לומר חוץ לעצמותו כו',