תתקלא
כו', מ"מ לא היו בערך שיהיו בבחי' כלי ממש לגילוי אוא"ס כו', ורק במעמד ה"ס פסקה זוהמתן ע"י הגילוי מלמעלה כו', וכ"ש שהעולם הי' גשמי וחומרי בלי הזדככות כלל כו', ואעפ"כ הי' בו גילוי אלקו' וכמ"ש וירד הוי' על ה"ס שהי' גילוי אוא"ס ממש למטה, והמטה הי' במקומו שלא הי' בו שום הזדככות כו' (רק הגילוי מלמע' פעל בעולם שיהי' באפשר להזדכך כו' והיינו שנעשה בו ביטול כללי כו', וכמ"ש במ"א שזהו ג"כ הטעם מה שהחזיר הקב"ה את התו' על כל אומה ולשון כו'), וממילא לא הי' התחתון בבחי' כלי אל האור והגילוי כו', רק בנש"י הי' הגילוי בבחי' פנימי' מפני שפסקה זוהמתן כו', ומצד נשמתם ה"ה ראויים לקבל את האור כו', ומ"מ על כדו"ד פ"נ שלא הי' בבחי' התיישבות בכלי ממש (וע"ד כמו בשארי נביאים ואראה ואפול על פני משא"כ משה הי' עומד על עמדו, כמו"כ הי' החילוק הזה במ"ת דבנש"י עכדו"ד פרחה נשמתן כו'), והחזירן בטל תחי' שזהו בחי' העוז דתו' כו' וכמ"ש בסש"ב פל"ו, אבל כללות העולם לא הי' כלי כלל אל הגילוי כו'. ורק מכח הא"ס שהוא כל יכול לכן יכול
להיות נמשך גם בבחי' מטה כמו שהוא בבחי' מטה כו', וכמ"ש המגביהי לשבת המשפילי לראות כו', דמפני שמגביהי לשבת יכול להיות נשפל גם למטה בבחי' ארץ שהוא בחי' מטה כמו בשמים ממעל ושהמטה לא יתבטל ממציאותו לגמרי כו', וכמשנת"ל דבהגלות נגלות עצמות אוא"ס יתבטל המציאות שנתהווה ע"י הצמצום כו', ובכח הא"ס הוא שלא יתבטל כו' (דכמצביא עביד בחיל שמיא דלפעמים הרצון הוא שיתבטל הטבע וכמו בהנסים נגלים כו', ולפעמים הרצון הוא שלא יתבטל כו', וכמו במ"ת הגם שהי' נס נגלה שהי' גילוי אוא"ס ממש והגשמי לא נתבטל כו' ומ"מ אי' במד"ר כל דו"ד שיצא מפי הקב"ה הי' חיים לישראל כו'), וזהו רק בכח הא"ס הכל יכול שגם הי' גשמי ממש הי' בו גילוי אוא"ס ממש, ומ"מ לא נתברר ונזדכך ע"י הגילוי, וע"ה שלא נתברר לא נתבטל ג"כ ונשאר במציאותו כו' (וזהו לגבי א"ס אין שום דבר מונע ומעכב כו'). אבל לעתיד יהי' מלמטלמ"ע היינו שהעולם יזדכך וכמ"ש ואת רוה"ט אעביר מן הארץ, וכן הגופים יזדככו וכידוע דלעתיד בתחה"מ יהיו נשמות בגופים ולא יצטרכו לאכו"ש, וכמא' עוה"ב אין
בו אכילה ושתי' כו' אלא גם הגוף יהי' ניזון מזיו השכינה כו', והיינו לפי שיזדככו הגופים ויהי' כלי' לאלקו' כו', וע"ד אלי' שעלה בסערה השמימה שהגוף שלו נזדכך ג"כ עד שחי מרוחני' בחי' האלקו' כו', וכמו משה שהי' בהר לחם לא אכל כו' וניזון מרוחני' האלקו' כו', וכמו"כ יהי' לעתיד עוד במע' ומדרי' גבוה הרבה יותר כו', וזהו הנק' ממטלמ"ע שהמטה יהי' בבחי' מעלה והיינו שיהי' כלי לקבל גילוי אלקו' שיומשך מלמע' כו'. וזהו ההפרש בין שילוב ש' הוי' בש' אד' ושילוב ש' אד' בש' הוי' שאות הראשון גובר כו', דשילוב ש' הוי' בש' אד' שהאות הראשון הוא דש' אד' הוא שהאור דש' הוי' הוא שמתצמצם בש' אד', והיינו בהאו"פ שבא בבחי' צמצום והעלם כו', וגם בהאוא"ס הבל"ג דע"ה שהאוא"ס ב"ה מלא כל הארץ ממש בזמן ומקום (וע"כ באמת המקום בטל במציאות כו'), ומ"מ הזמן והמקום נראי' בבחי' מציאו' כו', מפני שהש' אד' מסתיר על האוא"ס ב"ה שלא יהי' נרגש בנבראים כו' וכמ"ש בסש"ב ח"ב פ"ז, ובענין הנ"ל הוא בבחי' הגילוי מלמעלמ"ט כמו במ"ת דע"ה שמאיר גילוי אוא"ס ומ"מ בחי' המטה הוא כמו שהוא נתהווה מש' אד' דאנת אשתמודע אדון על
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.