תתקל

שבגשמי כו' (ועמ"ש מזה בד"ה ושבתה הארץ, רס"ב), וכן מקום המקדש לא הי' מקום גשמי וכידוע דבקה"ק הי' המקום למע' מהמקום וכמו מקום הארון אינו מן המדה כו', וע"כ הי' מקום ראוי לגילוי ש' הוי' שלמע' מן המקום והזמן כו'. ומכ"ז צ"ל איך בהעולם שהוא ע"י בחי' צמצום והעלם האור והוא בחי' אתר הדיוט כו' איך יהי' בזה גילוי אוא"ס ב"ה כו'.

אך הענין הוא דבאמת אא"ל גילוי אור העצמי דהוי' (והיינו ב' האופנים הנ"ל בחי' עצמות אוא"ס הבל"ג ובחי' עצמות האור דאו"פ כו') כ"א ע"י היפך הצמצום המסתיר שלא יסתיר ויעלים כלל כו', ולא שיתבטל הצמצום לגמרי כ"א שהצמצום גופא לא יסתיר ויעלים כו' (ועי"ז יהי' האור בבחי' גילוי ממש בבחי' או"פ כו' שזהו שנתחדש ע"י הצמצום, דלולא הצמצום לא הי' בחי' או"פ כלל, רק הצמצום הוא שמגביל את האור להיות בבחי' או"פ, וגם עי"ז נעשו הכלים והוא להיות כלים אל הגילוי כו', וזה הי' כוונת הצמצום וההעלם בכדי להפוך את ההעלם שלא יעלים ויסתיר ומ"מ יהי' בחי' המציאות דהיינו שיהי' הגילוי בבחי' או"פ כו'). וכמו שיהי' לע"ל דכתי' ונגלה כבוד הוי' וראו כל בשר יחדו כי פי הוי' דבר כו', וי"ל דכבוד הוי' זהו בחי' כבודי שנת"ל בחי' מל' דא"ס כמו שהוא לפה"צ כו' (והוא בחי' סוכ"ע בכלל כו'), ופי ה' זהו בחי' האור דהוי' המלובש בש' אלקי' כו' (והיינו ב' האופנים בענין ש' הוי' שנת"ל) דכ"ז יאיר בגילוי ממש לעתיד כו', וזהו מפני שלעתיד לא יהי' בחי'

הצמצום המעלים ומסתיר כו' (וכמו בשבת דכתי' ויכל אלקי' שכלו כל הצמצומים דש' אלקי' כו', כן ויותר מכן יהי' ביום שכולו שבת כו'). והענין הוא דהנה ידוע ההפרש בין הגילוי אלקו' שהי' במ"ת להגילוי דלעתיד דהגילוי במ"ת הי' מלמעלמ"ט ולעתיד יהי' מלמטלמ"ע כו', והגם דלעתיד כתי' ונגלה כבוד ה' כו' שיהי' ג"כ הגילוי מלמעלמ"ט כו', הנה באמת לעתיד יהי' הגילוי בדרך מלמעלמ"ט דהיינו שיהי' גילוי עצמות א"ס ממש כו', וכידוע כללות ההפרש בין מלמטלמ"ע ומלמעלמ"ט דמלמטלמ"ע הרי ההמשכה היא רק לפ"ע הכנת המקבל כו', ומלמעלמ"ט ההמשכה הוא לפ"ע העצמות כו' וכמשנת"ל (ד"ה וישב יעקב), אך להיות דבהמשכה מלמעלמ"ט הרי אינו נוגע כלל הכנת המקבל וגם שאינו מוכן כלל אל הגילוי יכול להיות הגילוי מלמע' כו' (דבאופן כזה הי' הגילוי במ"ת כו' וכמשי"ת בסמוך), ואז אין התחתון כלי אל הגילוי כו', ולעתיד יהי' הגילוי בדרך מלמעלמ"ט שיהי' גילוי העצמות כו', רק שיהי' ג"כ מלמטלמ"ע היינו שהמטה יהי' במקום ובמדרי' המעלה כו' (והו"ע להוי כדין וכדין דהרי יש מע'

במלמטלמ"ע שהתחתון הוא כלי אל הגילוי ע"י ההזדככות שיאיר האור בפנימיותו כו', רק שהגילוי הוא רק הארה לבד כו', ויש מעלה במלמעלמ"ט שהגילוי הוא עצמי אבל אין התחתון כלי לזה לקבל בפנימי' כו' והו"ע שוהם וישפה מלמעלמ"ט ומלמטלמ"ע כו', וא' הקב"ה להוי כדין וכדין שיהיו ב' המעלות כו' וכמ"ש בלק"ת ד"ה ושמתי כדכוד, וזהו ההתחדשות דלעתיד לגבי מ"ת שיהי' ג"כ בבחי' מלמטלמ"ע כו'). דהנה הגילוי שבמ"ת הי' רק מלמעלמ"ט כי העולם הי' גשמי כמו שהוא עכשיו בלתי הזדככות כלל כו', שהרי גם נש"י לא הי' עוד הזדככות ממש בגופם ובחומרם כו', דביצי"מ הרי הי' בדרך בריחה לבד וכמ"ש כי ברח העם שברחו מן הרע אבל הרע הי' בתקפו כו', ואח"כ הגם שהי' ספה"ע קודם מ"ת והו"ע הז' שבועות שהי' בין יצי"מ למ"ת שהוא בירור הז"מ