תתקכד

והעצמי' היא שיהי' עבודה מ"מ אינו נתפס בזה ח"ו (ולא כמו בהשתל' שבמה שהכוונה והרצון בזה האור נתפס כו', משא"כ בעצמות אינו נתפס בזה כו', וכידוע בענין יודע וידוע כו' כמ"ש בתו"א ד"ה ארדה נא דרוה"ב). וכידוע בענין התשובה דסליחת עוונות הוא דוקא מעצמות א"ס שאין העון נוגע ואינו עושה שום רושם כלל משם יכול להיות סליחת עוונות כו', ומ"מ הוא ע"י התשובה דוקא כו', דבד"כ ההשפעה לישראל הוא לא בבחי' חנם כמו ההשפעה לשארי הנבראים שהוא בלא חשבון וכמ"ש אשר אין מעשה דעת וחשבון כו', והיינו לפי שההשפעה לישראל היא מבחי' הפנימיות דוקא כו' וכמ"ש במ"א, וכמו"כ בענין הסליחה שע"י תשובה דוקא נמשך מפנימי' ועצמות א"ס להיות נושא עון כו'. וכן הוא בעבודה דעם היות שלא איכפת לי' ומ"מ הכוונה העצמית היא שיהי' עבודה כו' (ולפמ"ש במ"א בענין עבודה ואהבה, דאהבה היא מבחי' הגילוים, דכל אהבה היא ע"י השגת הנאהב וקירוב הנאהב (לבד באהבה עצמיות דבן אל האב שאין זה רק אהבה כ"א התקשרות עצמיות כו'), וזה שייך בגילוים כו', וענין האהבה היא שעי"ז

יהי' לו גילוי אור כו', ועבודה היא בעצם הנעבד דכל ענין העבודה הוא למעלה מטו"ד ואינו בשביל עצמו כו', וא"כ עיקר ענין העבודה היא בעצמות כו'). וזהו ועבדתם הוי' אלקיכם להמשיך גילוי שם הוי' בעולם כו', ובשרשו זהו שהאוא"ס שלפני הצמצום יאיר בגילוי לאחר הצמצום כו', וכמ"ש העה"מ בתחלתו דתכלית הכוונה היא דאחר הצמצום יהי' אוא"ס ממלא כל מקום החלל כמו קודם הצמצום כו', וזהו לכבודי בראתיו כו' כבוד הוא בחי' המל' וכבודי הוא בחי' מל' דא"ס כמו שהוא לפה"צ כו', וע"ז הוא בריאת האדם להמשיך בחי' כבודי ית' שלפני הצמצום שיאיר בגילוי בעולם כו', ושרש ההמשכה היא מבחי' פנימי' ועצמות א"ס כו', כי גם בחי' מל' דא"ס הוא בבחי' שייכות עכ"פ אל העולמות והו"ע המח' דאנא אמלוך דאין מלך בלא עם כו' (ומבו' במ"א שזהו ג"כ בבחי' ירידה בעצמותו להיות מח' ורצון זה כו'), ובד"כ זהו בחי' ההעלם של הגילוי כו', וכמש"א חי העולמים מלך דגילוי הקו שהוא חי העולמים הוא מבחי' מלך בחי' מל' דא"ס כו', וכמ"ש בלק"ת בהבי' דוראיתי מנורת זהב דהמשכת הקו הוא

מבחי' עשי' והיינו בחי' אחרונה שבאוא"ס ב"ה, ותכלית הכוונה הוא להיות המשכת עצמות א"ס ממש שלמעלה מבחי' אוא"ס שהי' ממלא מקום החלל כו', והוא כמ"ש ברוך כבוד ה' ממקומו דבחי' כבוד ה' דמל' דא"ס יתברך ממקומו משרשו ומקורו העצמי כו', וכמש"א יחיד חי העולמים מלך שתהי' ההמשכה מבחי' יחיד בבחי' חי העולמים כו' וכמ"ש במ"א, וזהו ולכבודי בראתיו להמשיך בחי' כבודו העצמי כו', דלפי הנ"ל י"ל פי' ולכבודי שתהי' המשכת בחי' כבודו ית' דהיינו בחי' מל' דא"ס (שזהו בחי' סובב לגבי העולמות והוא בחי' העגול הגדול שלפני הקו כו'), וגם יהי' בזה תוס' אורות מבחי' עצמות א"ס להיות גילוי העצמות בחי' יחיד חי העולמים כו', וכמו הקב"ה בכבודו ובעצמו דבכבודו הוא בחי' מל' דא"ס ובעצמו הוא בחי' עצמות א"ס כו' וכמ"ש במ"א, וזהו תכלית הכוונה בירידת הנשמות למטה להמשיך גילוי עצמות אוא"ס ב"ה בעולם.

ועפ"ז יובן מ"ש צו את אהרן כו' זאת תורת העולה, דהנה אי' במד"ר אמור פכ"ט בענין הסולם שראה איך שרו של בבל עולה ע' עווקים ושל מדי