תתקכג

ולכן במדרי' זו ה"ה בבחי' הי' הוה ויהי' כא' גם בהאור פנימי כו'. וגם לפי משנת"ל שזהו בחי' אוא"ס הסובב שלמעלה מהתלבשות בע"ס כו', הרי גם זה הוא בחי' הארה לבד כו', דכשם שהאור שבא במדה וגבול (שזהו בחי' גילוי הקו בכלל כו') ה"ה רק הארה מהעצמות כו', כמו"כ גם האור שבבחי' בל"ג הוא ג"כ רק הארה לבד כו' (ובזה י"ל שם העצם לגבי עצמות המאציל שהרי האור הבל"ג הוא בחי' גילוי העצם ולא רק גילוי מן העצם כו', וכמשנת"ל ד"ה ועשית חג השבועות כללות ההפרש בין האור הבל"ג והאור שבמדה וגבול דהאור שבמדה וגבול כללות ענינו הוא להאיר את העולמות לא לגלות עצמותו כו', והוא מה שעצמות מגלה אור מן עצמותו שלא כמו העצם כו', והאור הבל"ג ענינו הוא לגלות עצמותו והוא מה שעצמות מגלה אור שכמו העצם כו'). אמנם באמת הרי כתי' כי לי בנ"י עבדים, דפי' לי משמע עצמות אוא"ס ממש והיינו משום דכולא חד, וכמ"ש אני הוי' דאני והוי' כולא חד כו', ובאמת בבחי' פנימי' ועצמות אוא"ס הרי מושרשת הכוונה שיהי' המשכה וגילוי אוא"ס ב"ה כו', ומ"ש כחשיכה כאורה זהו

בבחי' חיצוניות אוא"ס, ובזה אמרו מה איכפת לי' אם שוחט ואוכל או נוחר ואוכל כו', אבל בפנימי' הרי דוקא שוחט ואוכל כו', והיינו דבפנימיות אוא"ס הכוונה היא שיהי' עבודה וימשיכו בנ"י גילוי אלקות, והוא ע"י המצות דוקא כמו שהן ע"פ התורה כו'. וז"ע דשרש התיקון למעלה משרש התהו וכמ"ש ואוהב את יעקב דבפנימיות ועצמות א"ס אוהב את יעקב דוקא (בחי' יעקב עבדי כו') להמשיך גילוי אלקות בעולם כו', וכמו מצד התהו שלח יעקב דורון מדברים טמאים גמלים מיניקות כו', אבל בבחי' התיקון צ"ל קרבן מדברים טהורים דוקא, וזה דוקא עולה לה' דרזא דקורבנא עולה עד רזא דא"ס ונעשה ריח ניחוח לה' כו', וזהו שהעבודה היא לגבי עצמות שבזה נשלם הכוונה המושרשת בעצמות כו'. וע"ד מ"ש בלק"ת ד"ה אני ישנה בענין מעלה אני עליכם כאלו עשוני, דלכאו' אינו מובן איך שייך ענין עשי' למעלה, אך הענין הוא דהנה התגלות שלימות הבורא מה שנק' רחום וחנון א"א כו' (וידוע דענין השלימות הוא דוקא בהגילוים בענינים שהן בבחי' מדה וגבול, וכמו ענין רחום וחנון כו', ועיקר השלמות הוא

בהתכללות ב' הדברים דבחי' בל"ג וגבול כו' וכמשנת"ל) לא בא לידי גילוי כ"א בהתהוות העולמות שנתלבש האוא"ס דלאו מכא"מ בבחי' החסד ורחמים כו' (ובע"ח כ' שזהו סבת ההתהוות כי על מי ירחם כו', וכאן מבאר מפני שכל אור צריך כלי דוקא כו', ונראה שזהו הכל ענין אחד כו'), והמשכה זו היא באתעדל"ת שע"י צדקה וגמ"ח שנש"י עושים למטה עי"ז נמשך בבחי' חסד דרועא ימינא, וע"י הגבו' שהאדם כובש את יצרו ה"ה ית' מתלבש במדת הגבו' וכמשנת"ל דהצמצום כבי' למעלה זהו ע"י הצמצום שהאדם עושה למטה כו', ובזה מתגלה שלימותו ית', וזהו כאלו עשוני שע"י עשיית הכלים שעי"ז נמשך הגילוי דאוא"ס ה"ז כאלו עשאוני שמתגלה שלימות העצמות כו', וכך העבודה להיות גילוי ש' הוי' זהו כאלו עבודה זו נוגע לי ממש שהוא בעצמות א"ס ממש שהרי כך עלה ברצונו ית' וכולא חד דהוא ושמו אחד כו', והו"ע אני הוי' דאני והוי' כולא חד כו', ובאמת בפנימי' ועצמות נוגע כבי' שיהי' עבודה זו להמשיך גילוי שם הוי' שזהו הכוונה המושרשת בעצמות כו' (וע"ד להתם מטי עקתא כו' כמו"כ הוא בעבודה כו'), ומ"מ לא איכפת לי' ושניהם אמת ואינם סותרים זל"ז, דעם היות שהכוונה הפנימיות