תתקכ

ע"פ חלקי הוי' אמרה נפשי משל למלך שנכנס למדינה ועמו כמה דוכסין ואפרכסין זה אמר אנא נסיב דוכס פלן כו', הי' שם פקח א' אמר אנא נסיב מלכא כו' הה"ד חלקי הוי כו', וידוע הענין בזה שזהו מה שבחרו בהע' שרים להשפעת גשמיים כו', ושרש יניקתם הוא ע"י הצמצומים וההעלמות כו', וכמשנת"ל (ד"ה זה יתנו) דמלבוש הנעל שמעלים ביותר עד שיהי' עי"ז יניקה להע"ש כו', והיינו שרוצה בהחומריות ומחשב זאת כו', שעי"ז נעשה העלם והסתר ביותר כו', אבל הפקח אמר אנא נסיב מלכא היינו להיות כלי לאלקות דוקא ושיהי' גילוי אלקות כו', ומש"א ע"ז הי' שם פקח זהו כמו שאו' שם שהבין דכולהו מתחלפין ומלכא אינו מתחלף כו', דהע"ש אין בהם ממש ויתבטלו לגמרי, וכמ"ש כי הנה הסתיו עבר הגשם חלף ועבר לו דבימי הגשמים נראה שהקש והתבן עיקר וכאשר יעברו ימי הגשמים מתגלה האמת שהחטים הם העיקר, וזהו דיצי"מ הי' בחדש האביב לאחר שעברו ימי הגשמים (צ"ע בשו"ע או"ח סי' תנ"ה דניסן הוא ימי גשמים) ואז נתגלה הפרי כו', וזהו דכולהו מתחלפין אבל מלכא אינו מתחלף דבאור הקדושה לא יש

חילוף ותמורה, וכ"ש בחי' עצמות אוא"ס ב"ה שאין בזה שום שינוי כו', וזהו חלקי הוי' שיהי' גילוי ש' הוי' דוקא, ושם אלקים לא יעלים ויסתיר כו', דכל ההעלמות וההסתרים זהו הכל בההארה הבאה ע"י הצמצום, אבל כאשר נמשך מבחי' עצמות הוי' אין שום דבר מעלים ומסתיר כו' (וגם שזהו ע"י עבודה באתכפי' ואתהפכא חשוכא לנהורא דהיינו להפך חשך הצמצום לאור כו' וכמשי"ת) ויהי' גילוי אלקות בנפשו ובעולם כו'.

וביאור הענין הוא דהנה הוי' הוא הי' הוה ויהי' והיינו שהוא למעלה מבחי' זמן ומקום, והעולם ה"ה נתפס במקום וזמן וזהו ע"י שהארת ש' הוי' בא בש' אלקים שעי"ז הוא ההגבלה דמקום וזמן כו', וזהו תחלת ענין ההגבלה שנעשה בהאור ע"י הצמצום להיות בבחי' מקום וזמן שזהו"ע מעלה ומטה כו' וכמ"ש בע"ח שהקו הוא בבחי' מעלה ומטה, והוא ע"י הצמצום שנמשך בחי' קו דק וקצר ונמשך במדה ומשקל כו', דהיינו שהמשכתו הוא באופן כזה שבקצהו התחתון לא יהי' נוגע באוא"ס בכדי שיהי' בבחי' מעלה ומטה כו', ובחי' מעלה ומטה שבקו עושה מעלה ומטה בעולמות, וכמ"ש במב"ש שבאם הי' ההמשכה מאוא"ס ב"ה שלא ע"י הקו היו כל העולמות במעלה ומדרי' אחת (וגם לא היו בבחי' מציאות כלל כו'), וע"י הקו הוא שנעשה מעלה ומטה שמה שמקבל מעליונה של קו הוא בחי' מעלה ושמקבל מתחתונה של קו הוא בחי' מטה הן בהעולמות בכלל והן בהספי' בפרט כו' (והתגלות בחי' מעומ"ט של הקו הוא ע"י העולמות והכלים כו', דהמעלה ומטה הוא בהקו רק שבהקו אינו ניכר עדיין המעומ"ט, כי המדרי' שבקו הן

נקודות היוליות שהן בבחי' פשיטות עדיין כו' וכמשנת"ל (ד"ה מי מנה), וע"כ התגלות המעומ"ט הוא בעולמות וכלים כו'), ועי"ז הוא ירידת העולמות ממדרי' למדרי' שנעשה בחי' המקום וזמן יותר בבחי' מציאות כו', והיינו דבמדרי' העליונות בחי' המקום הוא במעלת ומדרי' האור דזה שגדול ערכו ומעלתו הוא בחי' מעלה כו', וכל מה שיורד במדרי' הרי המעלה והערך אינו רק בהאור כ"א בהרגש בבחי' הכלים כו', דאז בחי' המקום הוא יותר בבחי' מציאות, דכאשר הוא רק בהאור אין הערך והמעלה במורגש כ"כ וממילא אין זה בהתחלקות מהמדרי' האחרת כו', וכאשר בא בהכלים מורגש הערך והמעלה דכל מדרי' בעצמו,