תתקיד

וכמ"ש במ"א ונת' ג"כ לעיל, ומ"מ לא נמצאו שם בבחי' איזה מציאות ניכרת כלל כו', דגם בבחי' הכתר אמר בזהר (הובא בפרד"ס שער הצחצחות פ"ו) דלא רעותין ולא נהורין ולא בוסינין בההוא א"ס (ושם פי' שזהו בחי' הצחצחות שלמעלה מבחי' הכתר כו'), פי' שאינם שם בבחי' רצון במציאות כו', כי הע"ס כמו שכלולים בכתר ה"ה בחי' כחות רצוניות, דכח החכ' שבכתר הוא בחי' הרצון בבחי' החכ' היינו מה שרוצה להתחכם כו', וכח הבינה הוא שרוצה להשיג כו' וכח החסד הוא הרצון להתחסד כו' כמ"ש בבה"ז פ' שמות בענין תשורי מראש אמנה, וכמ"ש הפרד"ס שם דהרצון בהנאצלים זהו מציאותם בעלות הרצון כו', ומ"ש רעותין נהורין ובוסינין י"ל רעותין הוא בחי' הרצון בהע"ס ונהורין ובוסינין הן בחי' האורות והכלים כמו שהן בהרצון כו', וכמשנת"ל (ד"ה כי תשא) דבעליית הרצון נתהוו הע"ס כו', ועכ"ז אומר דאינון לא רעותין ולא נהורין ולא בוסינין שאינם בבחי' מציאות כלל כו'. וכ"ז הוא בא"א (שזהו בחי' הרצון) ראשית ומקור הנאצלים שבהכרח הוא שיש מקורי הע"ס בהעלם שם ומ"מ אינן בבחי'

מציאות כו', ומכ"ש וק"ו בעצמות המאציל ממש דשם אמר לפני אחד מה אתה סופר כו' וכמא' אנת הוא חד ולא בחושבן כו' אנת הוא חכים ולא בחכ' ידיעא כו', פי' לא כמו החכ' הבאה בגילוי באצי' שהיא בחי' חכ' ידיעא בגילוי וממילא היא בבחי' מציאות דבר כו', וגם סופה להתפשט ולהאיר גם למטה מטה להיות מקור לחכ' דבי"ע כו' כמ"ש בתו"א ד"ה פתח אלי', אבל בחי' החכ' שבעצמות אוא"ס והוא הנק' חכ' הקדומה אינה בבחי' חכ' ידיעא כלל כו'. וכמו עד"מ בכחות הנפש הרי מציאות החכ' והשכל הוא באור הנפש כמו שהוא במוח שבראש אבל בכח המשכיל הרי לא יש מציאות שכל כלל כו', ולכן אין הכח המשכיל מורגש בהאדם, שהרי השכל שבמוח מורגש בו גם בשעה שאינו עוסק במושכלות שהרי האדם מרגיש תמיד שיש בו שכל גם כשאינו משכיל השכלות ה"ה מרגיש את השכל שבו, והיינו מפני שהשכל שבמוח הוא במציאות שכל ע"כ הוא מורגש, והכח המשכיל אינו מורגש רק אנו יודעים מציאותו מזה שכשנופל לו השכלה חדשה ה"ה מרגיש שנמשך מאיזה מקור אבל עצם מציאותו אינו מורגש, וזהו מפני שאינו במציאות שכל עדיין

כו', וכ"ש בכח החכ' שבעצם הנפש והוא כח ההיולי העצמי הרי אינו בבחי' חכ' ושכל כלל כו', נמצא אנו רואין בנפש הגם שבודאי יש בו כח השכל בעצם הנפש דאל"כ מאין הוא כח החכ' שבו (והראי' שהנפש נק' נפש המשכלת כו') ומ"מ אינו במציאות חכ' כלל וכלל כו'. וכמו"כ הוא בענין הספי' דבעצמות המאציל אין שם בחי' מציאות הספירות כלל וכלל כו', וזהו שהחכ' היא בחי' לבוש לבד לגבי אוא"ס והיינו לגבי עצמות המאציל להיות שאינו בגדר הספי' כלל הרי בחי' החכ' הוא רק כמו לבוש לגבי אוא"ס ב"ה, והיינו שגם אור החכ' הוא בחי' לבוש לבד לגבי עצמות המאציל מפני שאין ערוך כו' (וכ"ה בכללות גילוי הקו לגבי עצמות אוא"ס שלפני הצמצום כו', וכידוע שגם גילוי הקו הוא בבחי' יש מאין דכמו שהוא לפני הצמצום אינו בבחי' אור במציאות ולאחר הצמצום הוא בבחי' מציאות כו', וע"כ גם גילוי הקו בכלל הוא בחי' לבוש לבד לגבי אוא"ס שלפני הצמצום מפני שהוא הארה שבאין ערוך כו', ומ"מ איהו וחיוהי חד דהקו הרי נוגע ודבוק באוא"ס וכן החכ' לגבי הקו כו', רק שהדביקות הוא ע"י הפסק הצמצום כו', והיינו מפני שאור הקו הגם שהוא באין