תתקיג

שלהם שמחעלים ונכללים במדרי' המדבר ועולים עי"ז בשרשם ומקורם וגם למעלה מזה שמאיר בהם האור דתיקון כו', כך אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני דכוונת בריאת האדם הוא לכבודו ית' ועי"ז הוא העלי' שלו כו', וכדאי' במד"ר בפ' דברים כדבורים היו בני מה הדבורה כל מה שהיא מסגלת מסגלת לבעלי' כך כל מה שישראל מסגלין מצות ומע"ט הם מסגלים לאביהם שבשמים כו'.

וביאור הענין הוא דהנה כתי' ועבדתם את הוי' אלקיכם, ולכאו' אינו מובן מה"ע העבודה כלפי מעלה דהרי כל עבודה ושירות הוא להשלים דבר שהוא חסר בזה, וכמו עבודת העבד להאדון הוא שמשלימו בהכנת מאכלו עד"מ או שאר צרכיו כו', דכ"ז אינו שייך למעלה דהרי אנת הוא שלימותא דכולהו וכלום חסר כו'. והנה המקובלים הראשונים הכריחו מכמה מקראות ומדרשי רז"ל שהעבודה היא צורך גבוה וכמארז"ל בזמן שישראל עושין רצונו ש"מ מוסיפין כח בגבורה של מעלה שנא' ועתה יגדל נא כו', וכמו שהאריך בזה בעה"ק בחלק העבודה, והקשה שם פ"ג ממה שארז"ל מה איכפת לי' להקב"ה אם שוחט ואוכל או נוחר ואוכל כו', וכן מ"ש אם צדקת מה תתן לו כו', ותירץ כי בעצמו' אוא"ס שם באמת אינו נוגע כלל, דקמי' כחשיכה כאורה, ואמנם בענין התלבשותו ואורו ית' בעולמות ע"י ע"ס דאצי' בזה הוא העבודה כו'. והענין הוא דהנה ידוע דהתהוות העולמות הי' ע"י הצמצום כו' דעצמות אוא"ס אינו בערך ובגדר העולמות כלל כו', וקודם הצמצום הי' אוא"ס מאיר בגילוי וכמ"ש בע"ח שהי' אוא"ס ממלא מקום

החלל והוא בחי' אוא"ס הבל"ג שהי' מאיר בגילוי ממש כו', ועז"א עד שלא נבה"ע הי' הוא ושמו לבד דשמו הוא בחי' אוא"ס שהאור הוא כמו העצם בבחי' א"ס ממש, ואינו בערך שיהי' מזה התהוות העולמות ושיאיר בגילוי בעולמות כו', וע"כ הי' הצמצום באוא"ס ב"ה שסילק אורו הגדול על הצד ונמשך אור שהוא בחי' הארה לבד שאין ערוך לגבי האור הקודם כו', והוא אור הקו הנמשך מאוא"ס ב"ה ונק' חי העולמים שהוא בחי' האור והחיות של העולמות כו', שזהו אור מצומצם ביותר לגבי אוא"ס ב"ה, וכמו המשכת השערות שהחיות שבהם הוא באין ערוך כלל לגבי חיות המוחין כו', וכמא' האי חוטא יקירא כו' אקרי מזל בחי' שערות כו', ואור הקו הוא שנמשך ומתצמצם ממדרי' למדרי' בצמצום אחר צמצום כו', וכמשנת"ל (ד"ה בא) בענין והקב"ה עשה כמה צמצומים עד שנמשך בע"ס דאצי' שראשיתן הוא בחי' החכ', וכמ"ש ה' קנני ראשית דרכו דראשית גילוי הקו הוא בבחי' חכ' כו', והחכ' יונק ממזלא בחי' מזלות ושערות דאריך כו', וכ"ז הוא בחי' הארה מצומצמת ביותר שמזה הוא שנתהוו בחי' הכלים ומתלבש בהכלים להאירם

ולהחיותם כו'. ובזה יובן מה שמצינו מקראות סותרות הדדי בענין בחי' החכ', דפעם נא' ה' בחכ' דמשמע מזה שהחכ' מתאחדת באוא"ס וכמא' אורייתא וקוב"ה כולא חד כו' וכמא' הוא המדע והוא היודע כו', ופעם נא' עוטה אור כשלמה בבחי' לבוש לבד דכל לבוש הוא נבדל מן העצם כו'. אך הענין הוא להיות שהחכ' היא באין ערוך לגבי עצמות וכמ"ש והחכ' מאין תמצא כו', פי' מאין מבחי' אין אמיתי שהוא מושלל לגמרי מבחי' איזה מציאות יש ודבר מה כו', דהחכ' היא בבחי' מציאות דבר ונמצא מאין שמושלל לגמרי ממציאות החכ' כו', והגם שבודאי כל הע"ס דאצי' כלולים תחלה בהעלם עצמות המאציל וכמ"ש בס"י שהן כשלהבת הקשורה בגחלת כו' שהשלהבת היא גנוזה וטמונה בתוך הגחלת כו'